בהר-סיני (ויקרא כה,א) כשהתורה רוצה לבטא את מעלתו של משה רבנו היא אומרת: “והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר

בתחילת פרשתנו מוזכר חטאם של נדב ואביהו, בני אהרון1: “אחרי מות שני בני אהרן, בקרבתם לפני ה’ וימותו”. על-פי דברי

וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר (שמות לב,יט) כשירד משה מהר-סיני ושני לוחות-הברית בידיו וראה את החוטאים בעגל

פרשתנו1 מפרטת את דיני השומרים (‘ארבעה שומרים’ – שומר חינם, שומר שכר, שוכר ושואל), ומידת אחריותם לפיקדון שהופקד בידם. ידוע,

בפרשתנו כתובה ‘שירת הים’. התורה מבחינה כאן בין שירת הגברים ובין זו של הנשים, שהייתה שמחה הרבה יותר: “בתופים ובמחולות”.1

פעם שודד דרכים עצר נוסע ותבע ממנו את כספו באיומי אקדח. “אל תירה!” אמר הנוסע. “אתן לך את כספי. אבל

פרשת ויגש / הכוח לנהוג בחסד הכוח להתנהג עם הזולת במידת החסד ולא לגמול לו כפועלו, גלום בהתנהגותו של יוסף

פרשת השבוע: וישלח זו הפרשה השמינית בספר בראשית, והיא נפתחת בסיפור המפגש בין יעקב לעשיו. לאחר הפרידה מעשיו יעקב קונה

רעיון בפרשה: לך-לך / ללכת בלי לשאול שאלות זה הציווי הראשון, שמקפל בתוכו את תמצית ההוויה היהודית – היכולת להתעלות

רעיון בפרשה: תבוא / שמחה על עצם היותנו יהודים במישור האישי מתבטא הרעיון של מצוות ביכורים בהקדשת ראשית היום למתן