תודה רבה לכן נשים נפלאות, שהשמעתן את קולכן, קול צלול וענוג, מלא בינה ועוצמה נשית נפלאה.
אתן צודקות. אף אחת לא צריכה להיות נכנעת ל “איש מושל” כפי שנאמר
האיש הוא ה”מלך” והאישה היא “מלכות”, המלך כידוע
מושל על ממלכה (!) ולא על מלכות (שהיא למעשה המהות), כך שיש פה אי-הבנה בסיסית
.
בדקה 13:18 אומר המרצה “יש בורא לעולם, אין שום כוח בעולם שבאמת מנהיג ושולט ומחליט ומוביל רק הקב”ה לבדו ולא שום נברא שבעולם” כמה בפשטות משפט זה סותר ללא עוררין את האמירה שהאיש מושל!
עוד יש להבהיר
בסוף ההרצאה האישה צריכה להיות נכנעת לאיש, בעוד שבדקה 04:19 נאמר על ידו שהאישה “תילחם (!) על זה שיהיה לה זמן לעצמה כול יום, נשים יקרות, אינכן צריכות להילחם
שכן צווינו כולנו – בקש שלום ורודפהו.
מה עלינו כן לעשות?
להסכים להיות חברות, ולוותר על “שליטה” ובד בבד לדעת באופן חד וחלק שברגע שמערכת היחסים של האיש (שכאן מכונה גבר) אל האישה הנה כמו מערכת היחסים בין האישה לילדיה – מתבטלת באופן חד משמעי החברות בין איש לאישה. אימא אינה חברה של הילדים/ות שלה, היא מדריכה, מחנכת, מובילה, מאפשרת להם/ן לגדול, אך היא אינה חברה שלהם/ן, כך שהמלים היפות של שותפות, ורגש ומחשבה בטלות לאור השוואה זו.
מלכתחילה הכוונה היא לאהבה. האיש אוהב את אישתו, היא אוהבת את ילדיה וילדותיה והאור החוזר של רגשות לבה שב אל האיש האוהב. לא מדובר כאן על שום אור שהאיש זוכה בו ועובר אל האישה, אלא בפשטות החיבור עצמו הוא אשר מוריד לשניים שהם אחד (אדם) את הרגשת השלמות וההשלמה.
ולראייה
במשפט
“אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך”
יש להתעורר ולראות שלא כתוב “אל האיש תשוקתך” אלא אישך, היינו האיש שלך, “שלך” כידוע זו מילת שייכות,
כך שהאיש שייך לאישה, והאישה לאיש.
איך איש יכול למשול באישה, שהרי הוא יצא מתוך אישה וזאת אימו
בואו לא נתבלבל, ה”גברים” הפטריארכליים מפחדים מכוח ההולדה, מהעוצמה של האישה
לעומתם האנשים, מוכנים להסיר את השליטה המדומה ואת השוואתם לקב”ה, ומבינים שכולנו עבדי השם, כן כן , עבדים.
תודה רבה לימימה אביטל עליה השלום, שבעוצמתה וענוותה לימדה ומלמדת נשים רבות להיות מחוברות אל עצמן, ולחוות אהבה ללא תנאים, כולל התנאי הנאמר כאן “תכנעי לבעלך”
איש ואישה הם אכן אדם אחד, .
מתוך השלמה ולא הכנעה.
שנאמר לא לקטר לבעל !
היראה והאהבה אל השם מבורך !
כל השאר הם סתם משלים, עוד סוג של ניסיון למשול …
zohar
תודה רבה לכן נשים נפלאות, שהשמעתן את קולכן, קול צלול וענוג, מלא בינה ועוצמה נשית נפלאה.
אתן צודקות. אף אחת לא צריכה להיות נכנעת ל “איש מושל” כפי שנאמר
האיש הוא ה”מלך” והאישה היא “מלכות”, המלך כידוע
מושל על ממלכה (!) ולא על מלכות (שהיא למעשה המהות), כך שיש פה אי-הבנה בסיסית
.
בדקה 13:18 אומר המרצה “יש בורא לעולם, אין שום כוח בעולם שבאמת מנהיג ושולט ומחליט ומוביל רק הקב”ה לבדו ולא שום נברא שבעולם” כמה בפשטות משפט זה סותר ללא עוררין את האמירה שהאיש מושל!
עוד יש להבהיר
בסוף ההרצאה האישה צריכה להיות נכנעת לאיש, בעוד שבדקה 04:19 נאמר על ידו שהאישה “תילחם (!) על זה שיהיה לה זמן לעצמה כול יום, נשים יקרות, אינכן צריכות להילחם
שכן צווינו כולנו – בקש שלום ורודפהו.
מה עלינו כן לעשות?
להסכים להיות חברות, ולוותר על “שליטה” ובד בבד לדעת באופן חד וחלק שברגע שמערכת היחסים של האיש (שכאן מכונה גבר) אל האישה הנה כמו מערכת היחסים בין האישה לילדיה – מתבטלת באופן חד משמעי החברות בין איש לאישה. אימא אינה חברה של הילדים/ות שלה, היא מדריכה, מחנכת, מובילה, מאפשרת להם/ן לגדול, אך היא אינה חברה שלהם/ן, כך שהמלים היפות של שותפות, ורגש ומחשבה בטלות לאור השוואה זו.
מלכתחילה הכוונה היא לאהבה. האיש אוהב את אישתו, היא אוהבת את ילדיה וילדותיה והאור החוזר של רגשות לבה שב אל האיש האוהב. לא מדובר כאן על שום אור שהאיש זוכה בו ועובר אל האישה, אלא בפשטות החיבור עצמו הוא אשר מוריד לשניים שהם אחד (אדם) את הרגשת השלמות וההשלמה.
ולראייה
במשפט
“אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך”
יש להתעורר ולראות שלא כתוב “אל האיש תשוקתך” אלא אישך, היינו האיש שלך, “שלך” כידוע זו מילת שייכות,
כך שהאיש שייך לאישה, והאישה לאיש.
איך איש יכול למשול באישה, שהרי הוא יצא מתוך אישה וזאת אימו
בואו לא נתבלבל, ה”גברים” הפטריארכליים מפחדים מכוח ההולדה, מהעוצמה של האישה
לעומתם האנשים, מוכנים להסיר את השליטה המדומה ואת השוואתם לקב”ה, ומבינים שכולנו עבדי השם, כן כן , עבדים.
תודה רבה לימימה אביטל עליה השלום, שבעוצמתה וענוותה לימדה ומלמדת נשים רבות להיות מחוברות אל עצמן, ולחוות אהבה ללא תנאים, כולל התנאי הנאמר כאן “תכנעי לבעלך”
איש ואישה הם אכן אדם אחד, .
מתוך השלמה ולא הכנעה.
שנאמר לא לקטר לבעל !
היראה והאהבה אל השם מבורך !
כל השאר הם סתם משלים, עוד סוג של ניסיון למשול …
באהבה