ב”ה



מאמר ו’



הכלל השני



עבודה


חסיד ותיק סיפר פעם שביום החופה אביו אמר לו שכל מה שלמד בחסידות על אתכפיא (אתכפיא היא מושג מעולם החסידות שמשמעותה הוא שאדם צריך ללמוד בעצמו וביצרים שלו ולא לעשות כל מה שהוא רוצה לעשות, אלא להרגיל את עצמו בדחיית סיפוקים מיידים), הכל היה בשביל החתונה. הוא מצידו לא הבין למה. אבל כבר ביום הראשון הבין על מה מדובר. הוא נכנס הביתה ואשתו העירה לו הערה. הוא רצה כבר לענות לה “כמו שצריך”, אך נזכר במה שאביו אמר לו ועשה אתכפיא (התאפק ולא ענה לה)…



הכלל השני הוא שנישואין מצריכים “ע ב ו ד ה”.

עבודה פירושה מ א מ ץ. מקור המילה עבודה מגיע מהביטוי עיבוד עורות. הפעולה של עיבוד עורות היא פעולה קשה ביותר, לוקחים עור גס ומעבדים אותו במשך זמן רב עד שנהיה רך ועדין.

אמנם בדורנו, רבין מחפשים חיים קלים ומנסים להימנע מעבודה, אך צריך לדעת כי עבודה היא התכלית שלשמה ירדנו לעולם. אכן כך, הנשמה יורדת “מאיגרא רמה (הר גבוה) לבירא עמיקתא (בור עמוק)”, על מנת לתקן את הגוף, לתקן את המידות.

תיקון זה נעשה על ידי מאמצים קשים של עבודה פנימית. אפשר לנסות להתחמק מכך (אפשר גם להצליח להתחמק מכך) אך מי שמחפש לקיים את הייעוד שלו בעולם בוודאי יתמסר לעבודה זו.

ה”עבודה” משתקפת בתחומי חיים רבים. היא משתקפת בקיום המצוות בזריזות והתלהבות (גם כשאין מצב רוח וחשק), היא משתקפת באהבת ישראל (גם למי שלא מסמפטים), היא משתקפת במתן צדקה (גם כשקשה), אבל היא הכי נדרשת בבית…

את ההתלהבות צריך בבית עם האישה והילדים, את ה”אהבת ישראל” צריך לתת למשפחה.

כלומר, לפני שרצים לעזור לכל העולם מסביבנו, צריך קודם לתרגל את כל ה”אידיאות” הנפלאות שלומדים ביהדות, על איך צריך לחיות ולהתייחס לסביבה אצלנו בבית הפרטי שלנו.

לאהוב את הבן/בת זוג ללא תנאים, ללמד עליהם זכות בכל מצב, להיכנס הביתה עם חיוך ולא עם פנים נפולות, למצוא כוחות להשקיע בצד השני גם כשעייפים.


להגביר את האור ולא להתעסק עם החושך (בחנו את עצמכם – כאשר אתם חוזרים הביתה והבית הפוך חוץ מפינה אחת מסודרת, האם אתם בוחרים להתעסק עם החושך ולהעיר על הבית ההפוך, או מגבירים את האור ומחמיאים על הפינה המסודרת?)

כדי להצליח בכך צריך “לעבוד”, להתאמץ ולהתייגע, ובזכות זה בע”ה נראה פירות ונוכל גם לרוות נחת מהמשפחה ומהילדים.

לסיום נביא קטע ממכתב של הרבי מלובביץ’ לחתן צעיר העוסק בשלום בית בו הרבי מציע לו להתרכז בחיובי ולא לשים לב לשלילי:

…בכלל, רואים מהניסיון במקרים כאלו המופיעים בשנים הראשונות לנישואין, שהדרך הטובה ביותר כדי להשתוות ולכונן שלום לשנים ארוכות לשביעות רצון השניים – היא על ידי אי שימת לב לחוסר ההתאמה, שודאי הוא רק דבר זמני. ומה שפחות שמים לב, וכל אחד מצדו מדגיש את החיובי והטוב, כך מהר יותר מתייצבים ומסתדרים הדברים.

מובן מאליו שאנסה לעשות בדרך המתאימה ככל שניתן, אבל אני מקווה שגם אתה מצדך תנהג באופן האמור, והרי ידוע לשון הכתוב: “כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם”. ובמיוחד כאשר מדובר בין איש לאשתו, והרי חז”ל אמרו שאשה דמעתה מצויה, לכן עליך להיזהר ביחס אליה שיהיה בנחת ובדרכי נועם..

(אגרות קודש חלק יד’, עמ’ סב).

נדב כהן, מחבר הספר “מודעות יהודית”, אסנט צפת



אתר הבית – אסנט צפת http://www.ascent.co.il