ב”ה



פרשת השבוע: בשלח

זו הפרשה הרביעית בספר שמות, ובמרכזה נס קריעת ים-סוף ושירת הים. עוד מסופר בפרשה על ירידת המן, ששימש מזון לבני-ישראל במדבר. כמו-כן בפרשה זו מופיע הציווי על שמירת השבת. הפרשה מסתיימת בסיפור מלחמת עמלק.

י’ בשבט

ביום שישי י’ בשבט בשנת תש”י (1950) נסתלק האדמו”ר השישי של חסידות חב”ד, רבי יוסף-יצחק שניאורסון, והחלה מנהיגותו של חתנו וממלא מקומו, הרבי מליובאוויטש, שחולל תחייה יהודית בעולם כולו והקים את המפעל חסר-התקדים של שליחי חב”ד בכל פינה ברחבי העולם.

האדמה שמצמיחה לחם והמעביד שנותן את המשכורת אינם אלא ‘צינורות’ שבהם הבורא מעביר את השפע. הברכה האמיתית והפרנסה האמיתית באות מהקדוש ברוך הוא

בשנות הנדודים במדבר אכלו בני-ישראל מזון מיוחד – מָן. המן מכונה בתורה “לחם מן השמים”. הקדוש-ברוך-הוא ציווה להשאיר צנצנת אחת של מן למשמרת, כדי להעביר מסר לדורות הבאים שלמעשה הפרנסה באה מן השמים.

כשאנחנו חורשים וזורעים את האדמה כדי להצמיח ממנה לחם, הדברים נראים טבעיים לחלוטין. אין אנו רואים בזה שום נס או דבר על-טבעי, ונדמה שאם צריך להודות למישהו – הרי זה לאדם שחרש וזרע ולאדמה שהצמיחה את היבול. גם שכיר שמקבל משכורת נוטה לחשוב שהוא מתפרנס בזכות המעביד שלו.

לאמיתו של דבר זו אשליה. האדמה שמצמיחה לחם והמעביד שנותן את המשכורת אינם אלא ‘צינורות’ שבהם הבורא מעביר את השפע. הברכה האמיתית והפרנסה האמיתית באות ממנו, אלא שהוא משתמש בכלים טבעיים ודרכם הוא מעביר את ברכתו.

יהודי שחושב במושגים האמיתיים יודע שלא תחבולות עסקיות מפוקפקות יביאו לו רווח. הוא מאמין כי הבורא כבר קצב בעבורו את פרנסתו, ותפקידו רק ליצור כלי ראוי לברכה השמימית. כך המן מחזק את האמונה בבורא ואת הביטחון שהוא מספק לכל אחד ואחד את הדרוש לו בגשמיות וברוחניות.

(על-פי לקוטי שיחות כרך לא, עמ’ 85)

דפי עבודה,מבחנים ודפי צביעה לכוווווולם!


www.dapey-avoda.info


עד מתי? משיח עכשיו!