נכנסנו לכיתה ביחד כשידך הקטנה נתונה בתוך ידי והתיק הכחול החדש תלוי על גבך. על הלוח הלבן התנוססו שלוש מילים חגיגיות: ‘שלום כיתה א’‘, וצלילן פורט על מיתרי ליבי ומחזיר אותי במנהרת הזמן שנים לאחור. ובדימיוני אני ניצב בעמדה הזו בדיוק, ידי הקטנה עטופה בידו של אבי, והוא מלווה אותי בהתרגשות ביום הראשון ללימודים. אני פוקח את עיניי שלחלוחית מתחילה להציף אותן, ומביט על הילד המתוק שלצידי. הנשמה הטהורה שאלוקים הפקיד בידי לגדל ולאהוב, ועכשיו הגיע תורי ללוות אותו אל הפרק הבא בחיים.

אנחנו נפרדים בחיבוק כשהוא יושב במקומו ומחייך בציפייה, ואני צועד לאחור ומנופף לו לשלום. אין מה לומר, כמה שתחשוב ותדבר על אהבה, לא יהיה לך מושג כמה עוצמתית היא יכולה להיות, עד שתזכה לילדים משלך. את הכוכבים תהיה מוכן לקטוף למענם… ובכל זאת, יום יגיע ותיאלץ להשאיר אותם לבדם, לעשות את הצעדים הבאים בעצמם. 
לא קל להורים לעשות דבר שכזה. אבל כך היא דרך העולם, ולך לא נותר אלא לשאת בלב תפילה חרישית למען הילד שאתה כה אוהב –

בן יקר, תמיד היית ילד סקרן ומלא שאלות. לא נתת לשום דבר לעבור לידך מבלי שתשאל ותחקור ותנסה להבין.  

בקשה אחת לי אליך: אל תאבד את הנכס הזה כשתגדל! אלוקים העניק לך תיאבון בריא לדעת ולהבין, אל תניח לבני אדם לכבות לך אותו.

קיבלת מתנה של תמימות וטוהר. שמור עליהן מכל משמר. הן מצרך נדיר ויקר בעולם שלנו.

זכור תמיד שידע הוא דבר חשוב. אך אדם הוא הרבה יותר מאשר מאגר אינפורמציה. יותר משחשוב לי מה תדע, מתוק שלי, איכפת לי איזה מין בן אדם תהיה. אילו מידות יהיו לך ואיך תתייחס לסובבים אותך.

אני רוצה שתשקיע בלימודים אבל תזכור תמיד שלימודים זה לא הכול. שתהיה מוכן לוותר לפעמים על ציון, כדי ללמוד עם חבר מתקשה ולעזור לו לקבל קצת יותר. השמחה שתהיה לו באותו רגע תהיה שווה לך יותר מאשר עוד כמה נקודות על הנייר.

הייתי רוצה מאוד שכדי שמישהו אחר לא יתבזה או יושפל, תהיה מוכן לעשות הרבה מאוד, כולל לשלם מחיר אישי.

אני מאחל לך, ילד שלי, שגם אם תיכשל – ואתה תיכשל, שגם אם תיפול – ואתה תיפול, לא תיתן לזה לשבור את רוחך. “אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם”, קבעו חז”ל. המורים הכי טובים שלנו – הם דווקא אלו המרים והמעיקים. המנופים שהרימו אותנו הכי גבוה – הם אלו שהצריכו אותנו לחשוק שפתיים ולהזיע או להזיל דמעה צורבת.

אני מקווה שבמקום לצלם את עצמך לדעת ולהפיץ את הסלפי שלך בכל מרחבי הרשת, תתמקד בלבנות את עצמך מבפנים ולפתח את אישיותך. שתזכור שהדברים השווים ביותר הם דווקא אלו שלא משתפים אותם עם כל העולם, אלא שומרים אותם בצניעות במקום הנכון, כי שם, במקום הסמוי, שורה הברכה.

אני מאחל לך שיהיו לך הרבה חברים (ואני לא מדבר על הפייסבוק…), ושתדע לבחור אותם לא בגלל החיוך הפוטוגני או המעמד החברתי, אלא בזכות האיכות הפנימית ומה שהם נושאים בליבם.אני מקווה שבעולם ששועט קדימה בקצב מטורף תדע לפתח דווקא את שריר הסבלנות שלך. שתזכור שיש דברים בחיים שלא קורים בקצב הסמס והמיקרוגל, ושלפעמים התהליך והבנייה ההדרגתית חשובים לא פחות מהתוצאה הסופית. מי שלא יידע לקחת נשימה עמוקה ולהמתין באורך רוח עד שהדברים יקרו  – יחמיץ אוצרות גדולים.

אני מקווה שתהיה חלק מן החברה – אבל לא תשתעבד אליה. שתוביל ותמשוך בעקבותיך אחרים, ולא תיגרר אחרי הזרם למקומות שאחר כך תתחרט עליהם.

אני מבקש, יקירי, שתזכור תמיד שכמה שתהיה אהוב ומוקף חברים וידידים, משפחה יש רק אחת!

אמא שלך ואני נמשיך להיות כאן בשבילך ולאהוב אותך בכל מקום ובכל מצב שתהיה. תדע שגם אם לפעמים נסרב למלא את בקשתך או אפילו נכעס על דבר שעשית – זה רק בגלל שכל-כך איכפת לנו ממך ואנו דואגים לדבר היקר לנו ביותר בעולם – אתה!

אני מברך אותך שתזכור תמיד שאתה לא לבד. יש מישהו שם למעלה, שמלווה ומשגיח עליך, אוהב ודואג יותר משאתה יכול להעלות בדעתך. בכל רגע שתישא אליו את עיניך ותפתח את ליבך, תוכל להתחבר אליו ולשאוב כוח והארה בדרכך.

להתראות ילד שלי ודרך צלחה