גליון “ויחי” (גליון 12 שנת תשע”ה, יב’ טבת תשע”ה , 3/ינואר/2015)

ב”ה

“נקודה טובה” לפרשת “ויחי” – בסוד “האחדות והרוח”

הסופר והמחזאי הידוע פֶרֶנְץ קישהונט, שלימים הפך לאפרים קישון, כתב פעם על אדם השוכב על ערש דווי כשכל בניו סביבו. אתה תהיה קצין בכיר בצה”ל, פתח וציווה את בכורו. והמשיך ואמר: אתה מנהל מחלקה ואתה חבר כנסת. הבנים עמדו כולם דרוכים ונפעמים מן המעמד בו אביהם מתווה את דרך חייהם, כשהם מנסים להבין את מהות ומשמעות השליחות האדירה שהוטלה זה עתה על כתפיהם.



ואז הוסיף האב ואמר, וכך, כאשר יהיו בינינו נושאי משרה כה רמי דרג ובעלי השפעה, אולי יש סיכוי שלמישהו במשפחה שלנו, יהיה סוף סוף קו טלפון…


אכן, פעם היו ימים בהם קו טלפון היה מצרך נדיר, שחולק (או ליתר דיוק, נמכר….) במשורה…



בפרשתנו, פרשת “ויחי”, ניצבים כולם סביב מיטתו של יעקב אבינו הנוטה למות. זוהי סופה של תקופה. סיומו של עידן ה”אבות” – אבות האומה והמעבר למשפחה ולעם.



ואכן, יעקב מנצל את הרגע החשוב והמכונן הזה ונושא בפני בניו דברים, ככתוב: “וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב…” ” (בראשית מט, א-ב).



“הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב…” – הרב הירש (שם), שומע כאן בדבריו אלה של יעקב, לא רק קריאה להתייצבות מקומית ועכשווית, אלא קריאה של “התייצבות” כתפיסת עולם.



1. הִקָּבְצוּ – תהיו תמיד מאוחדים, כקבוצה. אל תתפוררו, כוחכם באחדותכם.

2. וְשִׁמְעוּ – כוחכם בהתמסרות לערכי הרוח.

3. הנה, זוהי צוואת יעקב אבינו. “אחדות ורוח”, באלה הוא רואה את כוח בניו ואת מטרת חייהם.

ומכאן לביטוי המעניין אַחֲרִית הַיָּמִים.

יעקב אבינו אינו מדבר על קץ או על סוף, או על סיום, אלא על תקופה חדשה שהיא בבחינת מורשת הימים ומטרת ההיסטוריה. התקופה ה”טובה”, העתידה לבוא.



המסר של יעקב הינו ברור. כל עוד לא התגשמה קריאת “האספו”, כל עוד אינכם מאוחדים, לא תבוא אחרית הימים. רק כשתהיו גם מאוחדים וגם חדורים רוח אחת, תבוא אחרית הימים.



ומכאן עובר יעקב אבינו לשאלה הקשה. מי יאחד את הבנים/שבטים המפולגים ויהפוך אותם לקבוצה אחת. מי מן הבנים ראוי להיות המנהיג?!



ראובן – הוא “פַּחַז כַּמַּיִם” (שם, ד). כשם שהמים מקבלים תמיד את צורת הכלי בו הם נמצאים, כך ראובן הינו חסר יציבות. אין בו את הנחישות לעמוד על שלו ולהוביל…


שמעון ולוי – התנהלותם מול אנשי שכם, הוכיחה שאינם ראויים למלכות. למרות שיש לציין לטובה את רגש האחווה שלהם – “שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים” (שם, ה).


יהודה – יהודה שידע “לקחת אחריות” על מעשיו ולהודות על האמת במעשה תמר והתנהג כמנהיג הן במכירת יוסף והן בהגנה על בנימין, הוא זה שראוי להיות מנהיג.



ומה יקרה באחרית הימים?



ביקש יעקב אבינו בסוף ימיו לגלות לבניו סוד זה, אך הקב”ה מנע זאת והנבואה נסתלקה ממנו באותו זמן.



אלפי שנים אחר כך, גילה לנו הנביא ישעיהו (פרק ב) את סוד אַחֲרִית הַיָּמִים.



1. “וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים” (פס, ב) בימות המשיח, כאשר “לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב” (פס’ ד), “נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה’…” (ב’) – בית המקדש יבנה.

2. “וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה’… וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו” (פס’ ג).

יבוא יום וחיי הרוח – הרעיונות והאידיאלים של בורא העולם, ימשכו את לב האנושות כולה והם יראו בחיי הרוח של עם ישראל דגם ומופת להתנהלות אישית ולאומית ראויה. או אז יתקיים הפסוק: “וְנָהֲרוּ אֵלָיו (לבית המקדש) כָּל הַגּוֹיִם” (ב), כדי לבוא לשמוע, ללמוד ולקבל אורחות חיים…



אולם, נבואתו של ישעיהו, שלובה בנבואתו של יעקב.


סוד אַחֲרִית הַיָּמִים של ישעיהו, שלוב ומותנה בסוד “הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ” של יעקב אבינו.



לא בִּכְדִי קורא כאן הנביא ישעיהו לבית המקדש בשם “בֵּית אֱלוֹהֵי יַעֲקֹב” (פס’ ג). אולי כדי לרמוז שקיומה של נבואת אחרית הימים, תלוי ומותנה במעשינו.



רק אם נקיים את ציוויו/צוואתו של יעקב – הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ וניישם את הכלל של “אחדות ורוח”, רק אז נוכל לזכות לאַחֲרִית הַיָּמִים.



הנביא יחזקאל בנבואתו, מוסיף ומבאר לנו את סוד ה”יחד”. במחזה נבואי זה, מגלה לו הקב”ה כיצד חלקי העם השונים, יתאחדו. כשבסופו של התהליך, חלקי השלם יהיו “לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ” (לז, יז).



לא לאחד, אלא לַאֲחָדִים.

אחדות, ולא אחידות.

אחדות, ללא ביטול החלקים השונים.

אחדות, תוך שמירה על הייחוד והשונות.

וקריאתו זו של יעקב אבינו “הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב…”, וסוד ה”אחדות ורוח” הטמון בה, ממשיכים להיות רלבנטיים בכל דור ודור… וגם לדורנו אנו…

בברכת שבת שלום

משה רוט