תחומי העבודה הרוחנית של חודש אלול מרומזים בראשי-התיבות של החודש

שבת זו מברכת את חודש אלול, שהוא חודש התשובה.1 זה החודש האחרון של השנה, ולכן יש לערוך בו חשבון נפש על כל הדברים שנעשו במשך השנה, ולתקן ולהשלים את כל הדורש תיקון והשלמה. זו גם ההכנה לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.

תחומי העבודה הרוחנית של חודש אלול מרומזים בראשי-התיבות של החודש. ראשי-התיבות ‘אלול’ רומזים לכמה פסוקים, שכל אחד מהם מציין סוג מיוחד בעבודת ה’.

הדבר הראשון הוא התשובה. הדבר מרומז בפסוק2: “ומל ה’ אלוקיך את לבבךואת לבב זרעך”. מילת הלב – המסירה את ה’ערלה’, המסתירה את האהבה הטבעית שבין יהודי לקב”ה – היא התשובה.

שלושה עמודים

אחרי שהאדם ‘מל’ את אוטם לבו ופותח את נפשו לעבודת-ה’, מגיע שלב הירידה לפרטים. העבודה הזאת מתחלקת לשלושת העמודים שהעולם עומד עליהם – תורה, עבודה (תפילה) וגמילות-חסדים.3

לימוד התורה מרומז בפסוק שנאמר4 בעניין ערי-מקלט: “אנה לידו ושמתילך”. התורה אף היא בבחינת ‘מקלט’, כפי שנאמר5: “דברי תורה קולטין”, שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע.

תפילה וחסד

התפילה מרומזת6 בפסוק “אני לדודי ודודי לי”. מהות התפילה היא ההתקשרות בין האדם לקב”ה, מתוך אהבת ה’. קשר זה מתבטא בפסוק זה, שמציין את ההתחברות בין ‘אני’ (האדם) ל’דודי’ (הקב”ה).

העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, שמרומז7 בפסוק “איש לרעהו ומתנות לאביונים”. בחודש אלול צריך האדם להתחזק בתורה, בתפילה ובגמילות-חסדים, לתקן את כל הדורש תיקון בתחומים האלה, ובכך מתבטאת העבודה של חודש זה.

לחוש גאולה

אולם כדי שכל פעולות התשובה הללו יזכו להצלחה, יש צורך בגאולה. בראש ובראשונה – גאולה מכל הדברים המפריעים והמבלבלים את האדם. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה – שהוא בן-חורין לעבוד את ה’, ושאין שום ערך לכל ההפרעות למיניהן.

ומכאן באה גם הגאולה האמיתית והשלמה, שאף היא מרומזת במילה אלול: “אשירה לה’ ויאמרו לאמר”.8פסוק זה נאמר בשירת הים, שרומזת גם לשירה העתידית שישיר עם-ישראל בגאולה האמיתית והשלמה. רגש הגאולה שיהודי חש עוד בימי הגלות האחרונים, היא בבחינת הכנה ושער לבואה של הגאולה עצמה, בקרוב ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש)