הרבה פעמים יש געגוע למקום מסוים ששם הרגשנו מוגנים ואהובים , שאדם משתוקק למשהו וסוף סוף מקבל את זה ואז באותו רגע השיא ולהקריב אותו לפני הקב”ה כמו דוד שהשתוקק למים שאהוביו הביאו לו והוא ניסך אותם לקב”ה. וכמו יעקב שהשתוקק לראות את בנו ושסוף סוף נפגש איתו הוא קורא קריאת שמע …הוא מקריב את ההשתוקקות לתשוקה לקב”ה
יש ידיעה מנסים לחיות לטובה לפי הבנתנו ויש ימים שאנו נמצאים במיצר בתוך מיצר
זה שבוע של הארה של יציאה למרחב .