חודש אלול

השבוע אנו נכנסים לחודש אלול, חודש התשובה והרחמים, שבו עלינו לתקן את דרכינו לקראת הימים הנוראים. בכל יום חול מימי החודש (חוץ מערב ראש-השנה) תוקעים בשופר.



פרשת השבוע: שופטים

הפרשה החמישית בספר דברים. היא נפתחת בציווי להעמיד שופטים ושוטרים בשערי העיר, כדי שיוכלו לשפוט את העם משפט צדק. בהמשך הפרשה מפורטות מצוות רבות, בעיקר כאלה שביצוען תלוי בשופטים.

רעיון בפרשה: שופטים / לדאוג שאיש לא ייפול

על כולנו מוטלת האחריות לדאוג שכל אחד ואחד מבני העם היהודי יעמוד במצב רוחני איתן, ויהיה בריא בנפשו ובקשר שלו אל שורשיו היהודיים

מה עושים אם מוצאים אדם שנהרג בשדה ולא נודע מי הרגו? התורה מצווה על זקני העיר הסמוכה אל החלל להוריד עֶגְלה צעירה אל נחל, ולהכריז: “ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו”. פעולה זו יש בה משום כפרה והיא גם מפרסמת את דבר הרצח, כדי שיימצא הרוצח.

לכאורה מה הקשר של זקני העיר, שאינם אלא דייני העיר, למעשה הרצח? אלא שבכך התורה מבהירה: “כל ישראל ערבים זה לזה”. האחריות מוטלת לא רק על הרוצח, אלא גם על תושבי העיר הסמוכה ואף על זקני אותה עיר, עד לבית-הדין הגדול. הזקנים היו צריכים להקרין את ערכי הטוב, עד שמצב כזה היה נמנע מאליו. אם לא עשו כן – האחריות עליהם.

לפעמים רואים יהודי שהידרדר למצב נחות. אפשר לטעון שהוא עצמו אשם במצבו. אם בחר להיות ב’שדה’ ונפל ‘חלל’ – האחריות מוטלת עליו בלבד.

באה פרשתנו ומבהירה: האחריות ליהודי ה’נופל’ והמידרדר מוטלת אף על חברי הסנהדרין הגדולה. הם צריכים לדאוג שהיהודי הזה לא ייפול ולא יתנתק ממקור חיותו, שהיא היהדות. על כולנו מוטלת האחריות לדאוג שכל אחד ואחד מבני העם היהודי יעמוד במצב רוחני איתן, ויהיה בריא בנפשו ובקשר שלו אל שורשיו היהודיים.



(על-פי לקוטי שיחות כרך כד, עמ’ 129)