zohar
פרשת השבוע: תצווה
זו הפרשה השמינית בספר שמות. היא נפתחת בציווי להדליק את מנורת המשכן בשמן זית זך. בהמשך מתוארים בגדי הכוהנים, סדרי חניכתם לעבודת המשכן, ועוד.
הפרשה מסתיימת בתיאור מזבח הקטורת שעמד בתוך היכל המשכן.
פרשת זכור
מכיוון שזו השבת שלפני פורים, מוסיפים לאחר קריאת פרשת השבוע את פרשת ‘זכור’, המזכירה לנו את מעשי הרשע של עמלק, שהמן הרשע היה מצאצאיו.
רעיון בפרשה: תצווה – זכור / אהבה לעם-ישראל
כאן רואים את גודל אהבתו של משה לעם-ישראל. התורה הייתה הדבר היקר לו ביותר, ובכל-זאת, כאשר גורלו של עם-ישראל הועמד בסכנה, לא היסס לוותר על הדבר היקר לו ביותר
ציוויים רבים נאמרו בפרשתנו למשה רבנו בעניין המשכן וכליו, אך למרבה הפלא הפרשה כאילו מתחמקת בעקיבות מלהזכיר את שמו של משה. זו הפרשה היחידה בתורה, לאחר לידת משה, שאין שמו מוזכר בה אפילו פעם אחת!
המפרשים מסבירים שהדבר בא בעקבות אמירתו של משה רבנו לקדוש-ברוך-הוא אחרי חטא העגל, שאם לא יסלח לעם-ישראל, הוא מבקש למחוק את שמו מהתורה. דברי צדיק, אפילו כשהם נאמרים על-תנאי, עושים רושם, ולכן נמחק שמו של משה מפרשה אחת בתורה.
כאן רואים את גודל אהבתו של משה לעם-ישראל. התורה הייתה הדבר היקר לו ביותר, ובכל-זאת, כאשר גורלו של עם-ישראל הועמד בסכנה, לא היסס לוותר על הדבר היקר לו ביותר, ובלבד שבני-ישראל לא ייפגעו.
מכאן עלינו ללמוד אהבת-ישראל מהי. זו אהבה אפילו למי שחטאו בחטא החמור ביותר, ואהבה ללא סייגים, עד כדי מסירת הדבר היקר ביותר בעבור העם.
(על-פי לקוטי שיחות כרך כא, עמ’ 173)
תגובות אחרונות באתר שמים