ב”ה

ברכות מצפת המושלגת!


מוגש לפניכם העלון השישי בלימוד התניא היומי. השבוע סיימנו את “הדרך הארוכה” ומתחילים כבר את “הדרך הקצרה”, הזדמנות מצוינת להצטרף למחזור הלימוד.

אז מה למדנו השבוע ?


השבוע למדנו מאמצע פרק ט”ו עד סוף פרק י”ח

פרק ט”ו (מאמצע הפרק) – עבודה

מאמץ שאדם עושה מעבר ליכולות שלו שווה הרבה יותר מהעבודה הרגילה שהוא עושה באופן טבעי. כך בזמן הגמרא, כשהיה נהוג ללמוד כל פרק מאה פעמים, רק מי שלמד מאה פעמים ואחת, כלומר מעבר לרגילות שלו, היה נקרא עובד אלוקים.
כך, הבינוני שנקרא “לא עבדו” הוא זה שאינו מתאמץ להילחם עם יצר הרע, אלא מנצח אותו באופן טבעי, בין אם מצד חלישותו של היצר אצלו, בין מצד כוח ההתמדה שיש לו בטבעו. רק כאשר הוא מתבונן בגדולת השם כדי להתגבר על טבעו, הוא נקרא “עובד”, וזוהי עבודה תמה. אם רק מעורר את האהבה המסותרת (על כך יוסבר בהרחבה בפרקים י”ח-י”ט) זו גם נקראת עבודה, אך לא עבודה תמה.



פרק ט”ז – כלל גדול בעבודת הבינוני



עד עתה הסברנו כי הבינוני שולט בלבושים (מחשבה, דיבור ומעשה) אך לא משנה את פנימיותו, את הרגשות שבלב כמו הצדיק. אפשר היה לחשוב כי הבינוני מתעסק רק עם הלבושים (חיצוניות) ולא עם הלב (עבודה פנימית). על כך הוא מסביר כי בינוני חייב לעסוק גם בהתבוננות בגדולת השם כדי להגיע לאהבת ויראת השם בליבו, שהרי כך יוכל להשיג שליטה אמיתית על הלבושים.

כלל נוסף, ישנם בינונים שלא מצליחים להוליד אהבת השם באופן גלוי בליבם, אלא רק אהבה מסותרת. אך גם הם יכולים להיקרא ‘בינונים’, כי העיקר זה השליטה במעשה בפועל ולא ההרגשה בלב. הם יכולים להתבונן ולהתנהג כפי שהם יודעים שראוי היה להתנהג אם ההתבוננות הייתה מייצרת רגשות, אף על פי שלא הגיעו להרגשה הרצויה בפועל ממש. במקום ההרגשה יש להם הסכמה והחלטה שראוי לדבקה בו ית’ בכל לב ונפש על ידי לימוד תורה וקיום מצוות.

במצב כזה יש להם גם את המעלה של רגשות אמיתיים המלובשים במעשה, כיוון שהקב”ה לוקח את המחשבה שלהם (ההבנה שצריך לאהוב את השם) ומצרפה למעשה, מלביש אותה בתוך המעשה, “כאילו” שאכן היה להם את הרגש הרצוי.



פרק י”ז – קרוב אליך הדבר



כעת ניתן לסכם את הדרך הארוכה ולהסביר כיצד זה קרוב מאוד לכל אחד. היינו חושבים ש”בלבבך” שינוי מהותי בלב אינו קרוב לכל אחד. אך הפסוק משנה את הסדר הרגיל ומכניס את המילה בלבבך בין “פיך” ו”לעשותו” ומכאן נלמד כי מדובר על רגש לב כזה שעיקרו הוא להביא ל”לעשותו”. דבר זה קרוב לכל אחד. כל אחד יכול להבין את גדולת השם, ומכאן להבין כי חייב לשמוע בקולו, ב”סור מרע ועשה טוב”.

פרק י”ח – הדרך הקצרה



בפרק זה מתחיל חלק חדש בתניא, חלק בו יוסבר כיצד להיות בינוני קרוב מאוד לכל אחד, גם אם אין בו היכולת או הזמן להתבונן. זוהי “הדרך הקצרה”, דרך לפיה אפשר לעורר את ה”אהבה המסותרת” שנמצאת בלב כל יהודי לא על ידי התבוננות. אהבה זו היא ‘ירושה’ שקיבלנו מהאבות ונמצאת בתוך כל יהודי ויהודי, ללא הבדל בין אם נשמתו גבוהה או נמוכה, וללא הבדל בנוגע לכמה הוא שומר תורה ומצוות. השורש לאהבה זו מגיעה מבחינת ‘חכמה’ שבנפש.
ה’חכמה’ היא מקור השכל, נקודת המפגש בין אור אינסוף ונפש האדם, שם נמצאת האמונה הטהורה (אמונה שלמעלה מהגיון)שבכל יהודי ויהודי. היא גם הסיבה לכך שיהודי מוכן למסור את נפשו על קידוש השם (למות בגשמיות על מנת לא להתנתק מהקב”ה ברוחניות). אין צורך בהתבוננות כדי לגלות נקודה זו.

אל תוך התניא

פרק ט”ו


החמרים של פעם ונהגי המוניות של היום



בזמן הגמרא מובילי חמור היו לוקחים סכום של זוז אחד, על הליכה במרחק של עשר פרסאות, וזוז נוסף לפרסא האחת עשרה. מכיוון שהפרסא האחת עשרה היא “מחוץ למסלול הרגיל” לקחו עליה מחיר כפול. בדומה לנהג מונית שירות שעל נסיעה מתל אביב לירושלים לוקח סכום מסוים ועל נסיעה של עוד שני רחובות בתוך תל אביב ייקח שוב סכום זהה. כיוון שזה מחוץ למסלול, הוא לוקח מחיר “מופקע”. ומכאן מובן היוקר בעבודה שהיא מעבר ליכולת הרגילה.



לא ברעש



אמר אדמו”ר הזקן – העולם חושב ש”עבודה” צריכה להיות ברעש ובהמולה, הדבר פשוט לגמרי, צריך להיות: “עלה בכבש (מעין מדרגה)” – צריך להתעלות קצת מהעולם “ופנה לסובב” – והאדם מתבונן בנעשה סביבו “ובא לו לקרן דרומית” – נהיה לו חם יותר (צד דרום רומז על חמימות, שהרי בארצות הדרומיות חם יותר)
“מזרחית” – נהיה אור יותר (מלשון זריחת השמש) “מזרחית צפונית” – ואז מאירים את היצר הרע הנקרא צפוני “צפונית מערבית” – עושים את היצר (הצפוני) ערב ונעים (מערבי).



פרק ט”ז

יאתה לו יתברך



גם אם ההתבוננות לא מביאה אותו לרגשות של אהבה וכלות הנפש להשם, עצם העובדה שהוא מבין במוח שכך צריך להרגיש ומתנהג בהתאם, נחשבת לו כעבודה תמה! זהו עידוד גדול, בפרט לדור שלנו, כשרואים במוחש עד כמה קשה להוליד רגשות אהבה ויראה מהתבוננות. כיוון שהעיקר הוא המצב במוח, ולכן אין להתייאש מכך שאין רגשות בלב, שהרי עצם ההבנה וההסכמה בלב שכך צריך היה להרגיש, ותרגום אותה הבנה לקיום תורה ומצוות, “כאילו” שישנה ההרגשה, זהו מה שנדרש.



פרק י”ז


הרשעים ברשות ליבם



כשחז”ל אומרים כי הרשעים לא יכולים לשלוט בלב, הכוונה היא על רשע באמת, ‘רשע ורע לו’, כזה שאין בו כבר טוב. כעונש על כך לוקחים ממנו את האפשרות לשלוט בתאוות ליבו. אם כך, כיצד הוא יוכל להגיע למדרגת הבינוני ? לא די לו להתחרט על מעשיו בעבר ולקבל החלטה שלא יחזור אליהם בעתיד. הוא צריך להצטער על מצבו הרוחני הירוד, ובכך ‘לשבור’ את גסות ליבו. על ידי זה יוכל לחזור לשלוט בליבו ולהגיע גם כן למדרגת בינוני.



מסך מבדיל ומחיצה של ברזל



‘מסך מבדיל’ הוא ההבדלה של קליפת נוגה, שאף שגם היא קליפה, מכל מקום מאחר שהיא רק ‘קליפה דקה’ הרי היא עושה רק הבדלה בין ישראל לאביהם שבשמיים. ‘מחיצה של ברזל’ היא של שלוש קליפות הטמאות לגמרי, ולכן מפסיקות לגמרי (ליקוטי לוי יצחק).



פרק י”ח

כלומר בזה שאני בער ובהמות אני תמיד עמך



כאשר אדם מקבל ומאמין את מה שלמעלה מהשגה, אין הוא צריך יותר להשגה. אם ינסה להשיג בשכלו את הבלתי מושג לא יצליח. דווקא אם יהיה כ’בער ובהמות’ (שאין בהן יכולת להשיג ולהבין), יהיה עם אמונה – יוכל להיות ‘עמך’ עם הקב”ה כפי שהוא למעלה מהבנה והשגה.

סיכום ביניים

השבוע התחלנו פרק י”ח, המתחיל רצף של שמונה פרקים המסבירים את ה”דרך הקצרה”, לשם כך נערוך סיכום קצר של מה שלמדנו עד כה.

היכרות עם הנפשות.
פרק א’ – לכל יהודי יש שתי נפשות, הנפש הראשונה היא מהקליפה . פרקים ב’-ה’ – הנפש האלוקית. פרק ב’ – הנפש השנית היא מהקדושה (חלק אלוקה ממעל ממש). פרק ג’ – עשר כוחות הנפש, חב”ד (שכל) הן מקור למידות (רגש), עיקר המידות זה מידת הדעת. פרק ד’ – לבושי הנפש האלוקית (מחשבה, דיבור ומעשה), עיקר החיבור לבורא הוא על ידי קיום מצווה עם הלבושים דווקא, התורה היא חכמתו ורצונו של הקב”ה. פרק ה’ – מעלתה של מצוות לימוד תורה על כל שאר המצוות. פרקים ו’-ח’ – הנפש הבהמית. פרק ו’ – הנפש הבהמית, הכוחות והלבושים שלה, קדושה שורה רק על מי שבביטול לבורא. פרק ז’ – הדברים המותרים ניתנם לבירור רק כאשר נעשים לשם שמיים. פרק ח’ – דברים אסורים אינם ניתנים לבירור, גם אם נעשים לשם שמיים (גם אם נעשים בשוגג). המאבק – פרק ט’ – כל נפש רוצה שליטה מלאה בגוף וכל אבריו. פרק י’ – הגדרת צדיק ורע לו וצדיק וטוב לו. פרק י”א – הגדרת רשע וטוב לו ורשע ורע לו. הבינוני. פרק י”ב – הגדרת מדרגת הבינוני. פרק י”ג – הרחבת ביאור המדרגת הבינוני. פרק י”ד – כיצד כל אחד יכול להיות בינוני, ומדוע יש לשאוף גם למדרגת הצדיק. פרק ט”ו – מהי עבודה. פרק ט”ז – גם אם התבוננות לא מולידה רגשות גלויים אפשר להיות בינוני. פרק י”ז – סיכום ביניים, ביאור הפסוק ‘כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו’ לפי הדרך הארוכה.

יו”ל ע”י “אחדות ישראל בהפצת המעיינות” (ע”ר) לע”נ הרה”ח ר’ משה בן יוסף חיים חיזקיהו ז”ל

להקדשות 054-9770959 | עריכה: נדב כהן

לקבלת העלון מדי שבוע שילחו את המילה “הרשמה” למייל: tanyavideoart@gmail.com‏

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד