zohar
ב”ה
פרשת השבוע: ויצא
זו הפרשה השביעית בספר בראשית, והיא מספרת על צאתו של יעקב אבינו אל חרן, וקורותיו שם בבית דודו לבן. יעקב נושא שם את שתי בנות לבן, רחל ולאה, וכעבור זמן הוא נושא גם את זלפה ובלהה. רחל הייתה עקרה, ורק לאחר תפילות רבות שלה נפקדה וילדה את יוסף. הפרשה מספרת גם על ההתמודדות עם לבן הארמי שרימה את יעקב שוב ושוב, ובכל-זאת הצליח יעקב לצאת ממנו בעושר רב.
רעיון בפרשה: ויצא / לשמור את הראש
כשיהודי יוצא אל העולם הוא אכן נדרש לעסוק בענייני העולם, בענייני פרנסה וכדומה, אבל עליו לנהוג כיעקב אבינו – לשמור את הראש
כאשר יעקב אבינו יצא מבאר-שבע לעבר חרן עצר עם שקיעת השמש ללון בשדה. התורה מספרת: “וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו”. מסביר רש”י: “עשאן כמין מרזב סביב לראשו, שירא מפני חיות רעות”. מדוע הגן יעקב באמצעות האבנים על ראשו בלבד, ומה על כל שאר איברי גופו?
רמז עמוק יש כאן: חששו האמיתי של יעקב לא היה מפני חיות רעות כפשוטם של דברים. הוא חשש מפני ‘חיות רעות’ במשמעותן הרוחנית – מפני הדברים השליליים שעמם הוא עתיד עכשיו להתמודד. לפיכך הקיף את ראשו באבנים, דבר המסמל את נחישות-דעתו לשמור את הראש.
כשיהודי יוצא אל העולם הוא אכן נדרש לעסוק בענייני העולם, בענייני פרנסה וכדומה, אבל עליו לנהוג כיעקב אבינו – לשמור את הראש. צריך לפעול ולעשות מה שנחוץ, אבל אין להשקיע בזה את הראש (כלומר, את כל החיוּת והמהות הפנימית).
הכלל הזה רמוז גם בפסוק: “יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך”. בענייני העולם, בצורכי הפרנסה וכו’, צריך להשקיע רק את “יגיע כפיך”, את כוחות העשייה בלבד, ולא את כל הנפש והחיוּת הפנימית. את הראש יש להשאיר פנוי לצרכים הרוחניים, ללימוד התורה ולקיום המצוות. כך מקימים בית יהודי אמיתי וזוכים ל”אשריך וטוב לך”.
(על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ’ 60)
מבחנים לכל גיל @ דפי עבודה,מבחנים
עד מתי? משיח עכשיו!
תגובות אחרונות באתר שמים