גליון “נח” – (גליון 2 שנת תשע”ג, ד חשוון תשע”ג, 20/10/2012)
ב”ה
“נקודה טובה” לפרשת “נח” – על תיבת נח ותוכניות הריאליטי
פרשת בראשית חותמת כאלף שנים לקיומו של העולם. שנים בהם העולם התדרדר לשפל מוסרי של גזל, עבודה זרה וגילוי עריות. כדברי הפסוקים: כי “רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ” (בראשית ו, ה). “כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ” (שם, יב).
הקב”ה מחליט להשמיד את העולם הישן והמושחת ולבנות על חורבותיו עולם חדש, טוב יותר. את המטלה של בניית עולם חדש מקבל נוח ובניו והם יוצאים למעין ‘משימת הישרדות’ ב’תיבת נוח’.
סיפור זה היה יכול להפוך לתסריט הוליוודי מרתק או לסדרת ‘ריאליטי’ (תוכנית מציאות…) חדשה בטלביזיה המקומית. משהו בין ‘האח הגדול’ ל’הישרדות’…
סיפור על קבוצת אנשים סגורה ב”יאכטה” המיטלטלת לה על גלי המבול כשבחוץ מוות ושממה. המשימות רבות ומעל לכל מרחפת רוחו ודמותו של “האב הגדול” (על משקל “האח הגדול”) – אבינו שבשמים…
אולם, יש הבדל גדול מאד בין ‘מעשה המבול’ ו’תיבת נוח’, לבין סדרות ה’ריאליטי’.
מפיקי הריאליטי מתאמצים ליצור סצנות של שנאה וקנאה, נקמה ותחרות. מזימות תחבלנות וקנוניות, בגידות והדחות, מתחים ותאוות, פרסום אישי, פרסים ומשימות. וכל המרבה להרע, הרי זה משובח ומגדיל את הרייטינג ואת הרווחים… אחד זוכה וכל השאר – בוכים ומוחים. חברויות ובריתות זמניות הקמות ונופלות. אחדות “בכאילו”, שכל מטרתה היא לזרוע רק פירוד ובדידות… אחד נגד כולם…
ב’תיבת נוח’ לעומת זאת, הדברים שונים באופן מהותי. אמנם גם כאן המטרה היתה לשרוד, אך לשרוד יחד כקבוצה מלוכדת, העושה טוב זה לזה. לאדם ולבהמה…
העולם הישן חרב בגלל עשיית רע זה לזה – גזל וגילוי עריות ואילו העולם החדש אמור להיבנות על חסד – על עשיית טוב זה לזה.
החיים בתיבה היו בבחינת השתלמות בעשיית חסד. נוח ובניו היו מופקדים על הטיפול במגוון הבהמות החיות והעופות שהיו בתיבה. כל אחד אכל מזון מסוג שונה, בשעה שונה, עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע… והכל על כתפיהם של נוח ובניו. אין לך השתלמות גדולה מזו במידת החסד…
כך לומדים להקשיב לצרכי הזולת ולדאוג למחסורו של ה’אחר’…
תיבת נוח (של “האב הגדול”), היא בדיוק ההיפך מ”בית האח הגדול”…
זהו הריאליטי האמיתי. זאת המציאות שנוח ובניו נדרשו (על ידי ריבונו של עולם – “האב הגדול”) ליצור בעולם החדש וזו גם המציאות שהלוואי ואנחנו היינו מצליחים ליצור כיום בחברה הישראלית…
ואם תיבת נוח מציינת לנו את העולם החדש והטוב. את השאיפה והתקווה לבנות עולם טוב יותר, הרי שתוכניות ה’ריאליטי’, מזכירות לנו את העולם הישן והרע, שחרב במבול בגלל התנהגות חברתית לא ראויה… ומנסות להחזיר אותנו לשם, חס וחלילה.
במאה התשע עשרה כיהן בנימין דיז’ראלי כראש ממשלת בריטניה. הוא אמנם המיר את דתו, אך המשיך להתגאות במוצאו היהודי. כאשר הותקף בפרלמנט על ידי הציר האירי הלאומני דניאל או’קונל על היותו יהודי, ענה לו ד’יזראלי: “כן, יהודי אני. ובימים שאבות-אבותיו של הג’נטלמן הנכבד (שלך) היו פראים אכזרים באי נידח, שימשו אבותי ככוהנים במקדש שלמה”.
ואנו נוסיף ונאמר, שבזמן שאבות אבותיהם של כל ממציאי תוכניות ה’ריאליטי’ הללו מן האומות השונות גם הם חיו כפראים על אי נידח, שימשו אבותינו ככוהנים במקדש שלמה ועסקו לדורותיהם, בחיים של תוכן ורוח ובמידות טובות.
מצטער מאד, חברים.
ה’ריאליטי’ שלכם, היא ‘מציאות’ מדומה ושגויה.
צמד ‘הפרברים’ בשירם “אל תוותרי” (מילים ולחן: צבי שרף), מספרים על זוג המנסה להחיות ולהקים את החלום השבור הפרטי שלהם ולא להישבר.
…לא חדלנו עולם חדש להקים
אך זמן עבר וכבר מאוחר
ויום המחר היה לאתמול
איך אל בוקר חדש נדע להשכים…
יפות מילים אלה, גם כדי לתאר את האתגר של האנושות כיום. אמנם עבר זמן רב, אל עדיין לא מאוחר. לנסות לבנות שוב עולם טוב יותר. משימה המתחילה שוב מידי בוקר…
בל נוותר על הזכות והחובה להמשיך ולנסות, להמשיך ולהתאמץ, לבנות ‘ריאליטי’ טוב וחיובי במדינת ישראל..
“עולם חדש להקים”… ולשם כך, “אל בוקר חדש נדע להשכים”…
בברכת שבת שלום,
משה רוט
ארכיון “נקודה טובה”: http://www.pirsuma.com/nekuda_tova
תגובות אחרונות באתר שמים