ב”ה

פרשת השבוע: בהעלותך

זו הפרשה השלישית בספר במדבר. היא נפתחת בציווי אל אהרון הכוהן להעלות את הנרות במנורת המקדש.



בהמשך הפרשה מסופר על סדר המסעות במדבר, ועל עוד פרק בסדרת התרעומות של בני-ישראל. הפעם התאוננו על שאין להם בשר, ועל-כן קיבלו את השליו, אך נענשו על תאוותם היתרה.

רעיון מהפרשה : מעלתו המיוחדת של משה רבנו, שעם כל מעלותיו הוסיף להיות עניו מכל אדם

משה רבנו מתואר בפרשתנו במילים: “והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה”.



הענווה הזאת דורשת הסבר: הלוא משה הוציא את בני-ישראל ממצרים, קיבל את התורה בהר-סיני,



דיבר עם הקדוש-ברוך-הוא בכל עת שרצה; איך ייתכן שהחשיב את עצמו למטה מכל אדם?!



ענווה אין פירושה שהאדם אינו מכיר במעלותיו. משה רבנו ידע את מעלותיו המיוחדות, ואף-על-פי-כן היה “עניו מכל האדם”.



כיצד? – הוא זכר שכל המעלות המיוחדות האלה הן בעצם מתנה מהבורא.


אמר משה בליבו: לוּ היה אדם אחר מקבל כישורים כאלה ותכונות-נפש כאלה – היה מגיע לדרגה גבוהה הרבה יותר


הראייה הזאת נבעה מפנימיותו של משה רבנו.

בעצם מהותו היה עניו. הוא לא חש שתכונותיו המיוחדות ומעלותיו הנדירות אמורות לגרום לו הגבהת-לב, אלא נשאר עניו.


זו מעלתו המיוחדת של משה רבנו, שעם כל מעלותיו הוסיף להיות עניו מכל אדם.



(על-פי לקוטי שיחות- הרבי מלובאויטש מה”מ כרך יג, עמ’ 30)

דפי עבודה,מבחנים ודפי צביעה לכוווווולם!


http://www.dapey-avoda.info/


עד מתי? משיח עכשיו!



מקור:

לאתר חב”ד>> chabad.org.il