גליון חג הפסח (גליון 25 שנת תשע”ב, טו’ ניסן (חג הפסח) תשע”ב, 7/4/2012)



ב”ה

“נקודה טובה” לחג הפסח

השנה חל יום טוב ראשון של חג הפסח בשבת ולכן קוראים בתורה מענייני החג והמועד ולא את פרשת השבוע.

“כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה…” (דברים כ, יט) אומרת התורה ומדמה – ממשילה ומשווה בין האדם לעץ השדה – עץ הפרי. שניהם צומחים לאיטם, שניהם עושים פירות ועוד נקודות דמיון והשוואה.



נקודת השוואה נוספת היא השורשים. העץ יונק את חיותו ממקום חיבורו אל האדמה. ועקירה – גזר דין מוות היא עבורו. ובהקבלה והנגדה – גם לאדם יש שורשים המחברים אותו למקומו ומהווים מקור יניקה של חיים עבורו. גם לאדם יש שורשים, אולם, שורשיו הינם רוחניים – בית אבא ותבנית נוף ילדותו ומולדתו, מסורת ומורשת, עבר והווה, עם ומדינה, כל אלה מהווים יחד את המקור ממנו יונק האדם את דרכו ואת מהות וטעם חייו.

המשוררת פניה ברגשטיין מקיבוץ גבת, כתבה בשירה “ניגונים” (לחן: דוד זהבי) על מסורת בית אבא ואמא. על ניגוני “איכה וזמירות של שבת” ועל שאר ה”מזמורים” (לשון השאלה ומשל לכל המסורת של בית אבא). “מזמורים” המשמשים לאדם שורש ועוגן (“שורשיהם בעורקי שלובים”) גם בשעת צרה וגם כאשר הוא נמצא “מעל לחשכת התהום”…

שתלתם ניגונים בי אימי ואבי

ניגונים מזמורים שכוחים

גרעינים גרעינים נשאם לבבי

עתה הם עולים וצומחים

עתה הם שולחים פוארות בדמי

שורשיהם בעורקי שלובים,

ניגוניך אבי ושירייך אימי

בדופקי נעורים ושבים…

שורשיו של אדם נטועים לא רק בבית אביו, אלא גם בארץ מולדתו: “אנחנו שרים לך, מולדת ואמא” אומר יעקב אורלנד בשירו “אנחנו שרים לך” (לחן:דוד זהבי). דברים דומים אומר גם אהוד מנור בשירו “מולדת” (לחן: מאיר בנאי):



..הנפש עוד נצמדת

למקום שהלב נולד בו,

למקום שהלב נועד לו

מולדת



בליל הסדר אנו מרעננים ומעמיקים את הקשר שלנו אל מימד נוסף של השורשים – השורשים הרוחניים והלאומיים שלנו. שורשים שהם הקשר אל העם ואל המורשת. אל ה”יחד” ואל ההיסטוריה המיוחדת שלנו. בלילה זה אנו חוזרים לכור הברזל בו הפכנו לעם. אל הגלות ואל הגאולה, אל העבדות ואל התשועה.

ומהם המסרים והרעיונות של ליל הסדר וחג הפסח?


בשורות הבאות נביא לקט קצר וחלקי (חלקי מאד…) של רעיונות ומסרים מן ההגדה של פסח. רעיונות שהינם נכונים ואמיתיים לכל אחד ואחד מאיתנו, גם היום – יותר מ 3,300 שנה לאחר יציאת מצרים.

א. הכנסת אורחים וגמילות חסד: ההגדה פותחת בהזמנה לכל נזקק ונצרך, לכל עני ורעב (“כל דכפין”, “כל דצריך”) להסב איתנו לסעודה ליל הסדר. ובלשון ההגדה: “כָּל דִכְפִין (רעב) יֵיתֵי וְיֵיכל (יבוא ויאכל) , כָּל דִצְרִיךְ (נזקק) יֵיתֵי וְיִפְסַח (מוזמן לשולחן חג הפסח) “.

ב. “תודעה היסטורית”: את ההגדה צריך לקרוא מתוך תחושה של חיבור ושייכות. אלה שורשינו ההיסטוריים הלאומיים.

ג. לימוד: “מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם”. לא מדובר כאן בטקסט ש”צריך לגמור אותו” (גומרים הולכים…), אלא רצוי וצריך להבין אותו ולעסוק במשמעויותיו האקטואליות ובהשלכותיו אל חיינו. ולראיה, כך גם נהגו גם גדולי ישראל: רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אלעזר בן עזריה, רבי טרפון ורבי עקיבא שעסקו שוב ושוב ביציאת מצרים במשך כל ליל הסדר – עד עלות השחר, למרות שיש להניח שהדברים היו ידועים ומוכרים להם…



ד. זכר העבדות: “עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעה בְּמִצְרָיִם”. את העובדה הזו אסור לנו לשכוח. התורה מצווה עלינו להשתמש בזיכרון האקטיבי הזה, כמנוע ליצירת עולם טוב יותר. לשמור על חירותו של כל אדם, על זכויותיו הסוציאליות של העבד והעובד, לשמור את יום השבת כיום מנוחה רוחני וגשמי (נגד העבדות המודרנית של 7X24), לסייע לחלשים – לגר ליתום ולאלמנה באופן כספי (מתנות עניים) ולשמור על זכויותיהם ועוד ועוד.

ה. שיטות ודרכי חינוך: ליל הסדר על מנהגיו וחוויותיו, מלמד אותנו מתודולוגיות חינוכיות. כיצד לגשת אל הבן/חניך תלמיד וכיצד להעביר מסרים באופן אישי וחוויתי.



ו. “סגנון אישי”: “כנגד ארבעה (סוגי) בנים דברה התורה”, ואתם ההורים, נדרשים להתאים את אופן ודרך העברת המסרים אל כל אחד ואחד מהם, בהתאם לסגנונו, אישיותו והבנתו. נדגיש כי האמת הפנימית של הרעיונות אינה משתנה. השינוי הוא רק “שיווקי” – בשפה, בגישה, בקצב ועוד…

ז. יש בעל בית לעולם: עשר מכות מצרים וקריעת ים סוף, המלמדים אותנו על שליטתו של הקב”ה הא-ל הבורא והיוצר , על כל מערכות הטבע, בשמים ובארץ, בים וביבשה.



ח. הודיה לה’ על הגאולה: “וַיּוצִאֵנוּ ה’ מִמִצְרַים בְּיָד חֲזָקָה, וּבִזְרעַ נְטוּיָה… וּבְאתות וּבְמפְתִים”. בפיוט “דיינו” מונה ההגדה את כל שלבי ההצלה והגאולה אחד לאחד ומעצימה בכך את גודל התשועה לה זכינו: עַל אַחַת, כַּמָה וכַּמָה, טובָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקום עָלֵינוּ (אנו חייבים לה’): שֶׁהוצִיאָנוּ מִמִצְרַים, וְעָשָׂה בָהֶם (במצרים) שְׁפָטִים… וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם… וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בּמִדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן… וְנַתַן לָנוּ אֶת הַתּורָה וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה (בית המקדש)…”.

האם מסרים אלה אקטואליים לימינו? הבה נבחן שניים מהם.

א. הכנסת אורחים וגמילות חסד: בישראל של 2012 עדיין יש נזקקים רבים. המסר של עזרה לזולת, נכון היום יותר מתמיד (עיין ערך מחאת האוהלים).



ב. “תודעה היסטורית”: בעולם הגלובלי של היום, אנו חשופים מאד לתרבות ולמסרים שמקורם אצל כותבי תסריטים, אנשי שיווק, מעצבי דעת הקהל, מפרסמים, מפיקים, אנשי “ריאליטי” (“מציאות” מלאכותית ומזוייפת…) ושאר בעלי אינטרסים למיניהם. זה הזמן להתחבר אל השורשים והעקרונות שלנו, של עם ישראל.

מכאן ואילך, תמשיך אתה הקורא לבד… קח את הרעיונות והמסרים הללו וחבר אותם אל עולמך…

נסיים בשירה של שמרית אור “יחד” (לחן: קובי אושרת)

יחד – כל הדרך,

יחד – לא אחרת,

יד ביד נושיט לטוב

שעוד יבוא, בא יבוא.

יחד – כל הדרך,

יחד – לא אחרת,

יחד איש אל איש יפתח

את לבבו…



כדי ש”עוד נדע ימים טובים מאלה” וה”טוב” אכן “בוא יבוא” (הגאולה שלימה..), עלינו לפעול ולעשות כמה דברים, שלמרבה הפלא כולם רמוזים ומתקיימים בליל הסדר:



א. “יחד איש אל איש, יפתח את לבבו” – כל רעב וכל נצרך מוזמן אל שולחן הסדר.



ב. “שורשינו יעמיקו סלע, כמו ארזים בהר” – כל מהותו של ליל הסדר היא חיבור אל השורשים הרוחניים שלנו. שורשים אלה, הם הם שנותנים לנו את יכולת הקיום כיחידים וכעם, במציאות חיינו…

ג. “יחד – כל הדרך, יחד – לא אחרת” – כוחו של עם ישראל באחדותו. כל עניינו של ליל הסדר הוא חיבור ואיחוד המשפחה והחברה. הדורות מתחברים זה לזה סביב שולחן הסדר הילד שואל והסב/אב עונה. ועוד, שהרי קורבן הפסח נאכל בקבוצה (חבורה) דווקא. האדם ומשפחתו, יחד עם חבריו ושכניו. האחדות באה לידי ביטוי סמלי, גם באופן הכנת קורבן הפסח. את הקורבן צולים ולא מבשלים. כי בעוד שהבישול מפרק את הבשר, הצליה מאחדת אותו לגוש אחד.

חג מהו? לחוג פירושו להסתובב. כאשר אנו חגים וסובבים במעגל הזמן והשנה, אנו פוגשים שוב ושוב את המועדים – את החגים. גם המילה “שנה” פירושה דומה. לשנות ולחזור שוב ושוב… וממילא צפה ועולה השאלה: האם פסח של השנה, הוא אותו חג כמו שנה שעברה?!

והתשובה בידינו: אם נדע לקחת השנה מן החג משהו חדש ולחבר אותו אל עולמנו, והיה חגנו זה, חדש ומתחדש…

בברכת שבת שלום וחג כשר ושמח,
משה רוט




לארכיון “נקודה טובה” לחצו כאן>>

מצורף – קובץ רעיונות לליל הסדר

לצפייה או הורדה לחצו כאן >>