zohar
פרשת דרכים / ארז משה דורון
דרכים בעבודת הלב מתוך פרשת השבוע
2,448 שנה עברו מאז בריאת העולם, והנה הגיע היום. ה’ נותן תורה לעמו. “וההר בוער באש עד לב השמיים, חושך, ענן וערפל” (דברים ד’ י”א).
מחמת גודל המעמד, מחמת הקולות והאורות, הזדעזעו בני ישראל והיו נסוגים לאחור: “וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן, וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק” (שמות כ’ א’).
אבל אחד, אחד בלבד, מצא עוז וכוח לא לסגת. משה איש האלוקים.
“ויעמוד העם מרחוק ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים” (שמות כ’ י”ח) למרות האימה, הרעש, הקולות, נכנס משה אל תוך החושך.
כל אחד מוצא את עצמו בערפל. איך אני אסתדר עם הפרנסה? מתי אני אמצא זיווג? איפה אני אגור? מה נכון ללמוד? מה יהיה עם הילדים? ואז הוא נבהל ורוצה לסגת, רץ קדימה בלי לחשוב. לא משנה מה נכון, לא חשוב מתי הזמן, העיקר לא להיות בספק. בוא נרגע לתוך איזה החלטה שתהיה, העיקר שהערפל כבר יהיה מאחורי. אז נתחתן, אז נתגרש, אז נסגור את העסק, אז נלך למקום אחר.
אבל הביטחון של החלטות שנעשות מתוך פחד הוא בטחון כוזב.
אם לא יודעים מה לעשות, אז למה עושים?
משה מלמד – יש ערפל? תיכנס אליו! אם לא יודעים מה לעשות – מחכים בהכנעה להתבהרות, מתפללים. לא בורחים.
חוסר הוודאות לא בא כדי באמת כדי להפריע. אלא כדי לתת לנו זמן להתבשל ולהתבגר, להתכונן לרגע שהדרך תיפתח. שנבוא אליה כנועים ומלאים ענווה ולא יהירים ומלאים עוצמה מדומה. לכן יש צורך בערפל.
כשמודים שלא יודעים כלום, שלא הכל על הראש שלנו וזה בסדר להיות בחוסר וודאות, נכנסת ללב אמונה, מתגלה וודאות שיש מישהו שכן יודע. ואז הפחד נעלם.
פשוט עומדים מול הריק ואומרים: “אני חסר אונים”!
זאת התמונה האמיתית: מי שנוסע לתוך הערפל זה אבא. אני רק ילד שיושב בכיסא האחורי. מה איכפת לי אם עוצרים או נוסעים? אני לא יודע איך יפתרו הבעיות, אני לא יודע מתי הן יפתרו, אבל אבא יודע מה הוא עושה. אני יודע שיש מי שמזיז את העניינים. יש אבא ליד ההגה!
ואם אני מרגיש לבד ליד ההגה והכל גדול עלי, אני צריך רק לומר: “אבא, תזכיר לי שאני לא לבד, אני רוצה אותך כאן בתמונה ואני לא יודע מה לעשות, אני מחכה לעזרה שלך. לא שמתי גז ואני לא מפעיל כוח. אני פשוט לא יודע מה לעשות. תעזור לי”.
ואז מתוך החושך – מתגלה האלוקים.
אחרי ההמתנה וההכנעה – מגיעים הפתרונות השמימיים.
לאתר “לב הדברים” לחץ כאן>>
http://www.levhadvarim.com/
“אבא, תזכיר לי שאני לא לבד, אני רוצה אותך כאן בתמונה ואני לא יודעת מה לעשות, אני מחכה לעזרה שלך. לא שמתי גז ואני לא מפעילה כוח. אני פשוט לא יודעת מה לעשות. תעזור לי