• ראשי
  • שידור חי
  • אשירה-לנשים
  • התחברות
  • אודותינו
  • צור קשר
  • חיפוש
מרכז שמים לצמיחה רוחנית
  • מרצים
  • נושאים
  • אירועים
  • נסיעות לאומן
  • שויתי
  • תוכניה
  • תרומות
  • מוזיקה
  • מרצים
  • נושאים
  • אירועים
  • נסיעות לאומן
  • שויתי
  • תוכניה
  • תרומות
  • מוזיקה
מרכז שמים לצמיחה רוחנית
  • מרצים
  • נושאים
  • אירועים
  • נסיעות לאומן
  • שויתי
  • תוכניה
  • תרומות
  • מוזיקה
  • מרצים
  • נושאים
  • אירועים
  • נסיעות לאומן
  • שויתי
  • תוכניה
  • תרומות
  • מוזיקה
ראשי » בלוג ומאמרים » ‘אֶת אַחַי אָנוֹכִי מְבַקֵּשׁ’ | גיליון ‘נקודה טובה’ לפרשת וישב | משה רוט

‘אֶת אַחַי אָנוֹכִי מְבַקֵּשׁ’ | גיליון ‘נקודה טובה’ לפרשת וישב | משה רוט

7 בדצמבר 2017 16:08 אין תגובות

פרשתנו פרשת וישב, פותחת בפרשת מכירתו של יוסף על ידי אחיו. יעקב שולח את יוסף לאחיו הרועים בשכם והם תופסים אותו ומוכרים אותו לעבד. במהלך דרכו של יוסף לשכם הוא מחפש את אחיו ושואל: “וַיֹּאמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים” (בראשית לז, טז). שאלה הנתפסת כאינפורמטיבית בלבד.

(גליון מספר 9 שנת תשע”ח, “וישב”, כא’ כסלו תשע”ח,  9  דצמבר, 2017)

ב”ה

“נקודה טובה” – גיליון פרשת “וישב” – “אֶת אַחַי אָנוֹכִי מְבַקֵּשׁ”

פרשתנו פרשת וישב, פותחת בפרשת מכירתו של יוסף על ידי אחיו. יעקב שולח את יוסף לאחיו הרועים בשכם והם תופסים אותו ומוכרים אותו לעבד. במהלך דרכו של יוסף לשכם הוא מחפש את אחיו ושואל: “וַיֹּאמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים” (בראשית לז, טז). שאלה הנתפסת כאינפורמטיבית בלבד.

אולם, יש מפרשים השומעים בפסוק זה רובד עמוק יותר. יוסף אומר: “אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ“. לא מדובר בחיפוש גרידא, אלא אנכי מבקש את אחוותם ואת קירבתם (אלשיך).

היוצר, הפיזמונאי והמלחין הפורה אהרון רזאל, כתב את השיר הבא, כאשר המוטו שלו הוא….


אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ
הִגִּידָה נָא לִי
אֵיפֹה הֵם רוֹעִים

אַתָּה אָחִי
תָּמִיד אֹהַב אוֹתְךָ הֲכִי
זֶה חָרוּת בָּעֹמֶק שֶׁל לִבִּי
אַתָּה יוֹדֵעַ, אַחִים אֲנַחְנוּ
אַף שֶׁלֹּא הָלַכְנוּ אוֹ כָּבַשְׁנוּ אוֹתָם הַשְּׁבִילִים
וְאַף שֶׁיֵּשׁ בִּי כְּבָר מִלִּים שֶׁאַתָּה אֵינְךָ מֵבִין
כְּאוֹתָם זְרָמִים בַּיָּם שֶׁסְחַפוּנוּ לְכִוּוּנִים שׁוֹנִים
אָבְדוּ לִי עִקְבוֹתֶיךָ
קוֹלִי אֶקְרָא, אוּלַי תִּשְׁמַע

אֶת אַחַי אָנוֹכִי מְבַקֵּשׁ
הִגִּידָה נָא לִי
אֵיפֹה הֵם רוֹעִים

אַתָּה אָחִי
זוֹכֵר אֵיךְ אַתָּה וַאֲנִי 
עַל אוֹתוֹ הַדֶּשֶׁא וְהַחוֹל, שִׂחַקְנוּ וְגָדַלְנוּ
וְהַיּוֹם בְּתַרְמִילֵנוּ אֵין אוֹתָם סְפָרִים
עַל שִׂפְתוֹתֵינוּ לֹא אוֹתָם הַפִּזְמוֹנִים
אַךְ בְּסוֹף הַיּוֹם לְאוֹתוֹ מָרוֹם נִשָּׂא עֵינֵינוּ
כְּשֶׁקָּשִׁים הָרְגָעִים לְאוֹתָם שָׁמַיִם נָרִים קוֹלֵנוּ…

שִׁנִּיתָ אֶת מַרְאֶיךָ הַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלְךָ, אוֹתְךָ אֶשְׁמַע.

 

החברה הישראלית כיום, שונה ומקוטבת. וכך אפילו חברים לאותו ספסל לימודים, שכן כבשו ברגליהם את אותם השבילים, מוצאים את עצמם לימים, נסחפים למגזרים שונים, כשכיום בתרמיליהם  ספרים אחרים ועל שפתותיהם פזמונים שונים, כמילותיו של השיר.

וכך למרות הריחוק, המשורר מרגיש שחבריו מן העבר הם חבריו, למרות השונות והוא קורא ומחפש אותם ואומר: אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ!

חבר, האם אָבְדוּ לִי עִקְבוֹתֶיךָ?!

קוֹלִי אֶקְרָא, אוּלַי תִּשְׁמַע?!

זאת ועוד. את הדברים האלה, הוא משמיע לא רק לחבריו מן העבר, אלא לכלל ישראל, אפילו לאלה שלא הלכו אתו באותה דרך ולא כבשו אתו את אותם שבילים…

אין ספק שבין שורות השיר מבצבץ מסעו האישי של אהרון רזאל עצמו, שחזר בתשובה וקבע את מושבו בבית המדרש, נושא שגם אותו כתב והלחין.

הבה נתמקד במילים הבאות: אַתָּה אָחִי, תָּמִיד אֹהַב אוֹתְךָ הֲכִי, זֶה חָרוּת בָּעֹמֶק שֶׁל לִבִּי.

האחווה והאחדות ישראל באות לידי ביטוי בסדרה של מצוות מעשיות ובהם מצוות אהבת הָ-רֵעַ ובצידן האיסור לנקום ולנטור, ככתוב: ” לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ…” (ויקרא יט, יח) וכן מצוות רבות של חסד, עזרה לזולת, האיסור לפרוש מן הציבור ועוד.

על אהבה זו שבין אדם לחברו אמר רבי עקיבא: “זהו כלל גדול (יסודי וחשוב) בתורה” (ירושלמי נדרים פ”ט ה”ד).

זאת ועוד. כאשר חז”ל באים להסביר את איסור הנקמה, הם מציירים את עם ישראל כגוף אחד. כשם שאדם שידו נפגעה במהלך העבודה לא יפגע חזרה ביד הפוגעת כי היא חלק מגופו, כך אסור לאדם לנקום בחברו, כי שניהם חלק מגוף אחד. שניהם בנים של אותו עם, של אותה אומה, של אותו גוף (ירושלמי נדרים, שם).

כאשר הנצי”ב מוולוז’ין עסק בשאלה של פרישה מן הציבור (לשם שמים, מסיבות שנראו לשואל טובות ומוצדקות), הוא התנגד לכך ואמר כי “עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה” וציין כי כוחנו באחדותנו והזכיר כי גלות בית שני באה עלינו בגלל שנאת חינם ומחלוקת, שבסופן גם שפיכות דמים (שו”ת משיב דבר חלק א, סימן מד).

ברוח זו כתב גם תלמידו הראי”ה קוק והזכיר את דברי המשנה: “האומר (ומתפלל לקב”ה) יברכוך (רק ה-) טובים, הרי זו דרך המינות” (מגילה כה ע”א).

מי שמתפלל ומייחל ליום בו רק ה”טובים” והצדיקים יברכו את הקב”ה והרשעים יהיו מחוץ לכלל ישראל ומחוץ ל”מחנה”, הרי זו מינות וכפירה בקב”ה וברעיון של אחדות ישראל. כי האומה כוללת את כווולם. ולמדנו זאת מן הקטורת, שהרי עשב החלבנה ריחו רע. ובכל זאת הוא נמנה בין סממני (עשבי) הקטורת (רש”י, שם), (מאמרי הראי”ה, ישוב משפט, עמ’ 58).

ומה עושים עם הרחוקים? מקרבים אותם, בעבותות של אהבה (חזון איש, יורה דעה, סימן ב, אות טז(.

ועתה נחזור לשיר בו פתחנו.

אהרון רזאל לוקח את הפסוק העתיק “אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ“, יוצק בו תוכן עכשווי והופך אותו למוטו ולסיסמה, לאחדות עם ישראל.

קוֹלִי אֶקְרָא, אוּלַי תִּשְׁמַע

הַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלְךָ, אוֹתְךָ אֶשְׁמַע

וכך מבין הדברים, תצמח לה אחדות ישראל, כשבידנו הדבר, לקרוא לחבר וגם להקשיב לו…

בימים הקרובים, נחגוג את חג החנוכה. וגם כאן בפנינו האתגר לחבר את ההווה אל העבר וליצוק בחג תוכן  רלבנטי ועכשווי. ועל כך בגיליון של שבת הבאה.

 

 

בברכת שבת שלום וחג חנוכה שמח

משה רוט

מאמרים משה רוט פרשת השבוע פרשת וישב
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

נותנים יד להפצת תורה במרכז אשירה-שמים
אירועים ופרסומים
נשימות התבודדות ושיעור התגלות הלב | ימי רביעי עם רוני אילון הירש

נשימות התבודדות ושיעור התגלות הלב | ימי רביעי עם רוני אילון הירש

ביני לנדאו בהרכב מלא ליל ט”ו בשבט | האזור. תל אביב 9.2

ביני לנדאו בהרכב מלא ליל ט”ו בשבט | האזור. תל אביב 9.2

איך מחדשים את האהבה עפ”י רבי נחמן | ימי ד’ 21:00 עם הר’ עופר גיסין

איך מחדשים את האהבה עפ”י רבי נחמן | ימי ד’ 21:00 עם הר’ עופר גיסין

אלבומו החדש “מבוע”, של ביני לנדאו

אלבומו החדש “מבוע”, של ביני לנדאו

אודות ‘שמים’

מרכז שמים הוקם כדי לאפשר לכל אחד מאתנו להפסיק לרגע את המירוץ האינסופי, להרים עיניים לשמים, להביט בתכלת, בתכלית וביעוד. לנשום, להתבונן לחקור להתמלא באויר שמימי רוחני ומרומם ממקורות החכמה והתורה היהודית.
בשמים יכול כל אחד למצוא את הגוון והמרחב שלו, לפזר את העננות והערפל שמעליו ע"י שמחה, חסידות פנימיות ומוסיקה מהיכלות הניגון.
שמים הוקם ומנוהל ע"י רוני ונורית אילון-הירש. ריבונו של עולם, תן לנו את הזכות להעביר קצת תכלת, קצת שמים, כי צריך ממש שמים.

לתנאי שימוש ופרטיות >>

עזרה ותמיכה
  • Frequently Asked Questions
  • Written Documentation
  • Video Guides & Aids
  • Member Support Forum
יצירת קשר
  • מרכז שמים אשירה
  • יחיאלי 4 נוה צדק תל אביב
  • ישראל
  • טלפון 0722-146-146
תגובות אחרונות באתר שמים
  • יפה מדהלה על מיכי יוספי – הפרת הכעס ברחמנות / 26.10.14
  • דלית שלום על איך לצאת מהקורונה – הדרכה | רוני אילון הירש
  • דינה סימון על הרב יצחק פנגר | קורס בניסים
  • אהוד על הסרט “מוכרח להיות בשמחה” על ליאור שי והלם קרב
  • חוה רוזנר על הרב יצחק פנגר | קורס בניסים
תנאי שימוש ופרטיות
כל הזכויות שמורות לעמותת "אשירה שמים"

רוצים לקבל עידכונים נוספים משמים?
הירשמו כאן והישארו מעודכנים


Powered by WishList Member - Membership Software
גלילה לראש העמוד