המול לכם כל זכר (בראשית יז,יא)

נוסח הברכה שמברכים בשעת ברית המילה הוא: “להכניסו בבריתו של אברהם אבינו”.1 אברהם אבינו היה, כמסופר בפרשתנו2, הראשון שמל את עצמו על-פי ציווי ה’, והוא נעשה “ראש למולים”3 -ראש וראשון לכל הנכנסים בברית-הקודש בין הקב”ה ובין כל אחד ואחד מישראל.

אך כאן מתעוררת תמיהה: הרמב”ם4 כותב על מצוות מילה – “אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו עליו השלום מל עצמו ואנשי ביתו, אלא מפני שהקב”ה ציווה אותנו על-ידי משה רבינו שנמול”. מכאן, שמצוות המילה שאנו מקיימים, אינה “בריתו של אברהם אבינו”, אלא היא מיוסדת5 על הציווי שנצטווינו על-ידי משה רבנו?!

זאת ועוד: מדוע בכלל מדגישה הברכה את אברהם אבינו, והלוא הברית היא עם הקב”ה; היה צריך להיאמר אפוא “להכניסו בברית עם הקב”ה”?

חיבור גשמי

הסבר הדבר קשור בייחודה של מצוות מילה. נאמר בשולחן-ערוך6, ש”תחילת כניסת נפש זו הקדושה היא… במצוות מילה”. כלומר, כאשר מלים תינוק יהודי בגיל שמונה ימים, מתחילה הנפש הקדושה, הנפש האלוקית, להיכנס לתוך גופו.

גם קודם לכן יש בו נפש קדושה. הלוא אמרו חז”ל, שכאשר התינוק נמצא במעי אמו “מלמדין אותו כל התורה כולה”7, ומזה מובן שיש בו נפש קדושה8, שהיא הלומדת את התורה. אלא הדגש הוא על המילה “כניסת (נפש הקדושה)”. כלומר, בברית-המילה מתחיל החיבור הממשי עם הגוף הגשמי.

הקדושה ניכרת

קודם הברית, הנפש היהודית עדיין אינה מחוברת עם גשמיותו של הגוף. היא משפיעה רק ברבדים הרוחניים יותר של האדם. החיבור בין הנפש הקדושה ובין הגוף נעשה בברית-המילה. אז נעשה, כמו שכתוב, “והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם”~9 – הברית עם הקב”ה נעשית טבועה וחתומה בבשר הגוף הגשמי.

זו מעלתה המיוחדת של ברית-המילה: כל המצוות עניינן לחבר את האדם עם הקב”ה, אבל בכל המצוות אין החיבור הזה ניכר בגוף הגשמי עצמו.10 למשל, כשהיד מחלקת צדקה, ודאי שנוצר זיכוך רוחני ביד, אבל הדבר אינו ניכר ואינו נגלה. אולם בברית-המילה ניכר השינוי בבשר הגשמי עצמו, עד שגם לא-יהודי רואה זאת.

ממש כמו אברהם

לכן מצוות המילה היא “בריתו של אברהם אבינו”. בשאר המצוות, הקשורות בתודעה וברגש של האדם, נבנה קיום המצווה על דורות רבים של יהודים שקיימו מצווה זו. לעומת זאת, בברית-המילה, שאינה קשורה בידיעה וברגש של האדם, אלא היא פועלת על הבשר הגשמי, הרי כל תינוק יהודי הוא בבחינת ‘ראשון’, ממש כשם שאברהם אבינו היה “ראשון למולים”.

לכן כל ברית היא “בריתו של אברהם אבינו ממש”, כי כל אחד ואחד המקיים מצווה זו כמוהו כאברהם אבינו, הראשון שנכנס בברית עם הקב”ה.