(גליון מספר 40 שנת תשע”ז, “שופטים”, ד’ אלול תשע”ז, 26  אוגוסט, 2017)

ב”ה

“נקודה טובה” לפרשת “שופטים” – חודש אלול – חג ההכנה…

בחיים המודרניים הכל זריז ומהיר, עכשווי ומיידי. ופלאי הטכנולוגיה נותנים מענה מהיר לכל רצונותינו. החל באיתור מידע ממעמקי המרשתת (אינטרנט) וכלה בשיחת טלפון לאדם הנמצא בקצה השני של העולם.

אולם, כתוצאה מכך איבדנו את ההנאה שבציפיה לקראת… את ההתרגשות שלפני… וגם את שלבי ההכנה והמיקוד הַמִּקְדָּמִיִּים, שהם כה הכרחיים וחשובים.

בתחילת המאה ה-18 התפרסמה תפילת הרופא מפרי עטו של רופא יהודי ברלינאי – מרכוס הרץ (קדמה לה תפילת הרופא המיוחסת לרמב”ם). תפילה שנועדה לְהֵאָמֵר מדי יום ביומו, לפני הטיפול בחולים וכל כולה כוונה והכנה.

אֶל עֶלְיוֹן, טֶרֶם שֶׁאֲנִי מַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתִי הַקְּדוֹשָׁה לְרַפֵּא אֶת יְצוּרֵי כַּפֶּיךָ, אֲנִי מַפִּיל אֶת תְּחִנָּתִי

לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדֵךְ, שֶׁתִּתֵּן לִי אֹמֶץ רוּחַ וּמֶרֶץ רָב לַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדָתִי בֶּאֱמוּנָה.

וְשֶׁהַשְּׁאִיפָה לִצְבֹר הוֹן אוֹ לְשֵׁם טוֹב לֹא תְּעַוִּר אֶת עֵינִי מִלִּרְאוֹת נְכוֹחָה.

…וְהִנֵּה, אֲנִי בִּפְקֻדָּתְךָ, בְּמִצְוֹתֶךָ וּבְעֶזְרָתְךָ, מַתְחִיל לְרַפֵּא יְצוּרֵי כַּפֶּיךָ

…תְּזַכֵּנִי לְהַבִּיט עַל כָּל סוֹבֵל, הַבָּא לִשְׁאֹל בַּעֲצָתִי, כְּעַל אָדָם,

בְּלִי הֶבְדֵּל בֵּין עָשִׁיר וְעָנִי, יָדִיד וְשׂוֹנֵא, אִישׁ טוֹב וְרַע, בַּצַּר לוֹ הַרְאֵנִי רַק אֶת הָאָדָם,

…אָנָּא ה’ רַחוּם וְחַנּוּן, חַזְקֵנִי וְאַמְצֵנִי…

בָּרוּךְ אַתָּה, אָדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים וּבוֹרֵא כָּל הֲהָבְרָאוֹת.

בתחילת שנת 2016, נרצחה דפנה מאיר הי”ד, בפתח ביתה בישוב עותניאל. דפנה הייתה אחות במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים סורוקה ועסקה רבות בפעילות קהילתית בתחום הבריאות. במהלך תקופת ההכשרה שלה כאחות, היא חיברה תפילה אישית  – תפילת האחות. תפילה אותה היא אמרה יום יום בתחילת עבודתה. והנה כמה קטעים מתפילתה.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, בּוֹרֵא הָעוֹלָם הַמְנַהַלוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים שֶׁתְּזַכֶּה אוֹתִי לְחַלֵּק תְּרוּפוֹת לַזְּקוּקִים לִישׁוּעָה…

זַכֵּנִּי נָא לְהָבִין לָדַעַת, וְלִזְכֹּר תָּמִיד, כִּי הַתְּרוּפוֹת הֵן מַתָּנָה מִמְּךָ וּפוֹעֲלוֹת בִּשְׁלִיחוּתְךָ.

… זַכֵּנִּי נָא לְהַבְחִין בַּזְּמַן בְּכָל טָעוּת שֶׁלִּי, אוֹ שֶׁל חֲבֵרַי…

… זַכֵּנִּי נָא לִפְעֹל תָּמִיד מִתּוֹךְ עֲנָוָה, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד…

תפילת הרופא והאחות, הן מעין “תפילת הדרך” – תפילה לפני יציאה למסע. תפילה שיש בה התבוננות והבנה, מחשבה והכנה.

תפילה שיש בה הבנה של גדלות הרגע והמעשה, ידיעה על גודל האחריות וגם הפנמה, עד כמה נורא יכול להיות מחירה של הטעות.

תפילה שנועדה למקד את איש הרפואה במשימה שלפניו ולסייע לו להתרכז כל כולו בביצועה.

תפילה שנועדה להזכיר לאיש הרפואה כי החולה והסובל, הוא זה שנמצא במרכז העניינים והכל צריך להיעשות למענו, לטובתו ולרווחתו.

תפילה המזכירה לאיש הרפואה כי הקב”ה הוא הוא בעל הרפואות ורופא החולים ואיש הרפואה הוא רק שליחו.

ואכן, היהדות רואה חשיבות גדולה בתהליך של ההכנה לקראת…

והנה כמה דוגמאות לכך:

1. “חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת” לפני התפילה. שעה שכל כולה הוקדשה ליישוב הדעת ולפינוי והשקטת המחשבות ולהכנת הכוונה לתפילה, בבחינת “דע לפני מי אתה עומד”. וכל כך למה? “כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים” (ברכות ל, ע”ב).
2. שלושת ימי ההגבלה היו הכנה למעמד הר סיני. ימים בהם העם התקדש והיטהר לקראת המעמד הקדוש.
3. כגודל ההכנות לשבת, כך גודל עוצמתה וחוויתה הרוחנית. ועל כך כתב חיים נחמן ביאליק בשירו שבת המלכה (לחן: פנחס מינקובסקי):

הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה –

בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

הִנֵּה הִיא יוֹרֶדֶת הַקְּדוֹשָׁה, הַבְּרוּכָה

וְעִמָּהּ מַלְאָכִים צְבָא שָׁלוֹם וּמְנוּחָה.

בּוֹאִי בּוֹאִי הַמַּלְכָּה!

בּוֹאִי בּוֹאִי הַמַּלְכָּה! –

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם.

וכיצד מצליחים להרגיש שהשבת הינה קדושה וברוכה?!

כיצד מצליחים ליצור את הציפיה גם לשבת הבאה, בבחינת: דְּעִי, שֵׁשֶׁת יָמִים אֶל שׁוּבֵךְ נְחַכֶּה, כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!

על כך עונה ביאליק ואומר

קִבַּלְנוּ פְּנֵי שַׁבָּת בִּרְנָנָה וּתְפִלָּה,

הַבַּיְתָה נָשׁוּבָה, בְּלֵב מָלֵא גִּילָה.

שָׁם עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן, הַנֵּרוֹת יָאִירוּ,

כָּל פִּנּוֹת הַבַּיִת יִזְרָחוּ, יַזְהִירוּ.

… וַאֲנַחְנוּ נְכַבְּדֵךְ בְּבִגְדֵי חֲמוּדוֹת,

בִּזְמִירוֹת וּתְפִלּוֹת וּבְשָׁלוֹשׁ סְעוּדוֹת.

כאשר מתכוננים לקראת השבת, בְּבִגְדֵי חֲמוּדוֹת ובשולחן ערוך ומקבלים את פניה בִּרְנָנָה וּתְפִלָּה, או אז זוכים לחוות את השבת, בְּלֵב מָלֵא גִּילָה.

השבוע התחדש עלינו חודש אלול – חודש הרחמים והסליחות. חודש שכל כולו הכנה רוחנית ונפשית לקראת ראש השנה ויום כיפור.

חודש בו “הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה” (בלשון החסידות) – הקב”ה עוד יותר קרוב, זמין ונגיש לנו. יותר שומע תפילה ויותר קרוב לקוראיו. חודש בו נהגו להרבות בלימוד מוסר ובעריכת חשבון נפש.

חודש בו קולו של השופר קורא לנו  מידי יום להתחיל להתכונן…

חודש בו יש לנו הזדמנות להתמקד במעשינו ולבחון את עצמנו.

וכך, לאחר חודש שלם של הכנה על ידי עבודה עצמית והתבוננות פנימית, נוכל להמליך את הקב”ה עלינו בראש השנה, בתפילת המלכויות.

 

בברכת שבת שלום וחודש טוב

 משה רוט