גליון “תזריע – מצורע” – (גליון 26 שנת תשע”ה, כט’ ניסן תשע”ה , 18/אפריל/2015)

ב”ה

“נקודה טובה” לפרשיות “תזריע – מצורע” – “אחרי החגים”

פרשיות השבוע “תזריע – מצורע”, עוסקות בנושאי טומאה וטהרה. ואילו אנו נעסוק הפעם במשמעותו של הביטוי “אחרי החגים”.

נעמי שמר בשירה “התחדשות” (מילים ולחן), עוסקת בהתחדשות שלאחר החגים.

… אַחֲרֵי הַחַגִים יִתְחַדֵּשׁ הַכֹּל

יִתְחַדְּשׁוּ וְיָשׁוּבוּ יְמֵי הַחוֹל

הָאֲוִיר, הֶעָפָר, הַמָּטָר וְהָאֵשׁ

גַּם אַתָּה, גַּם אַתָּה תִּתְחַדֵּשׁ…



לוח השנה היהודי, מתאפיין בחגים ומועדים, המאירים לנו את הזמן באור מיוחד ונותנים בו – בזמן, טעם וריח, צבע וייחוד. חגים המאירים עלינו מטובם ונוטעים בנו אנרגיה חיובית ו”סייעתא דשמיא”, מעין המאורע המקורי של החג.



וכך גם בחג הפסח, מתעורר האור ההוא שהיה ביציאת מצרים, אור של חירות וגאולה. בחג השבועות מתעורר האור הרוחני שהיה בזמן מתן תורה וחופף עלינו חכמה ודעת וכן בשאר החגים, כל אחד כפי עניינו (על פי פנים יפות, שמות פרק י).



זאת ועוד, היהדות רואה בחגים מעין מגדלור רוחני המאיר סביבותיו, או מעין תחנת כוח ה”טוענת” את האדם בכוחות ובאנרגיה חדשים ומסייעת לו “למשוך” את אורו וכוחו של החג, אל ימי המעשה.



וכך, מכוחם של החגים – אותם זמנים מיוחדים ומקודשים, יִתְחַדְּשׁוּ וְיָשׁוּבוּ יְמֵי הַחוֹל… גַּם אַתָּה, גַּם אַתָּה תִּתְחַדֵּשׁ…



כחלק מהתחדשות זו, אנו גם מוזמנים לקחת את הרעיונות והמוטיבים (מאפיינים) של החג וליישם אותם בימי החול וכך אכן נעשה במאמר זה.



כאשר הקב”ה פוגש את משה במעמד הסנה, הוא אומר לו: “רָאֹה רָאִיתִי אֶת-עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי…” (שמות ג, ז). וקשה, מדוע פועל הראיה הינו כפול?



תשובה לדבר, נותן רבי נחמן מברסלב, נינו של הבעל שם טוב מייסד החסידות, שנפטר לפני כ- 200 שנה. את תשובתו הוא נותן בתורה חסידית מופלאה (ליקוטי מוהר”ן, תורה רפב).



הבטה רגילה, היתה מגלה לנו את הפגמים הרבים שיש בעם ישראל ובהתנהגותו במצרים. וממילא היה מתברר כי העם איננו ראוי לגאולה (ח”ו). זאת ועוד, חטאי העתיד של עם ישראל (הידועים לקב”ה…), גם בהם יש כדי להטות את הכף לחובה.



אולם, הקב”ה הביט והסתכל בעם ישראל בשתי ראיות, בבחינת: “רָאֹה רָאִיתִי”. וכך, בצד המבט ה”ריאלי”, הביקורתי והמחמיר, ישנה גם הבטה ב”עין טובה”, המחפשת את ה”נקודות הטובות”: “…שֶׁאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב שֶׁבָּהֶן (בעם ישראל). וְאֵינִי מִסְתַּכֵּל עַל הָרָע שֶׁבָּהֶן וְעַל יְדֵי זֶה הֵם רְאוּיִים לִגְאֻלָּה” (שם).



גאולתו של עם ישראל ממצרים, התאפשרה רק בזכות “רָאֹה רָאִיתִי”. רק בזכות רצונו ויכולתו של הקב”ה להתבונן במציאות לא רק במבט “ריאלי”, מפוקח וביקורתי, אלא גם ב”עין טובה”, נגאלנו ממצרים.



עין טובה המחפשת את ה”נקודות הטובות” בתוך התמונה כולה, מוצאת אותן, מאירה אותן ונותנת להן חשיבות ומשקל ראוי, עד כדי כך שבזכותן התמונה כולה משתנה ומתבהרת…



בהמשך דבריו (שם), קורא לנו רבי נחמן ליישם את נקודת המבט הזאת כדרך חיים.



כאשר האדם שופט ובוחן את עצמו, אל לו לעשות זאת בחומרה יתרה, כי הוא עלול להיכנס לדיכאון ולמרה שחורה. עליו לחפש גם ובעיקר את הנקודות הטובות שבו (גם אם אינן מושלמות…) ובעזרתן למנף את עצמו, “לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ” ולהשיב לו את בטחונו העצמי.



את המבט החיובי הזה, עלינו להפנות לא רק כלפי עצמנו, אלא גם כלפי הסובב אותנו. “וְעִנְיָן זֶה לְחַפֵּשׂ תָּמִיד הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל (בכל אחד ואחד…) וּלְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת הוּא עִנְיָן גָּבהַּ וְעָמק מְאד מְאד” (שם).



וממשיך רבי נחמן ואומר, כי כדי ששליח הציבור בתפילה , יוכל אכן להיות שליח של הציבור כולו, עליו להתחבר אל הציבור… ואת זה הוא יוכל לעשות, רק אם הוא יחפש (וימצא…) בכל אחד ואחד מן הציבור, את הנקודה הטובה שבו…



בתקופה האחרונה – תקופת הבחירות, שמנו (בדרך הטבע…) את הדגש על המבט הביקורתי. עסקנו בעיקר בכמה “אנחנו” יותר טובים ובכמה השני ו”האחר” הוא…



עכשיו, בימים שלאחר הבחירות ו”אחרי החגים”, הגיע הזמן לחזור לשגרה, לשוב וליישם את הסוד והיסוד של “רָאֹה רָאִיתִי” ולתת מקום של כבוד וחשיבות גם ל”עין הטובה”, למבט המחפש את הטוב גם אצל ה”אחר” ומייצר “חיבורים”.



וכך, בעזרת “עין טובה” ואהבת חינם, נוכל לתקן את אשר חרב בגלל שנאת חינם ולבנות חברה טובה יותר.



והדברים מתחברים גם עם מהותו של יום העצמאות – יום גאולתנו, החל בשבוע הקרוב.



בשולי הדברים נעיר כי שמו של הגליון שלנו – “נקודה טובה”, לקוח מתורה חסידית זו. גיליון השואף ללכת בדרך זו – לקבץ נקודות טובות בכל מקום שהן, להאיר אותן ולהכניסם אל חיינו פנימה…

בברכת שבת שלום ויום עצמאות שמח

משה רוט