וירא אליו ה’… והוא יושב פתח האוהל

(בראשית יח,א)

הקב”ה נתגלה לאברהם אבינו פעמים רבות גם קודם שנימול, אולם ההתגלות שבה נפתחת פרשתנו1 – “וירא אליו ה'” – היה בה יתרון גדול על ההתגלויות שקדמו לה.



אחד החידושים של התגלות זו מרומז במילים “והוא יושב פתח האוהל”. בפרשה הקודמת נאמר2 “ויפול אברהם על פניו”, ומפרש רש”י: “ממורא השכינה, שעד שלא מל, לא היה בו כוח לעמוד”. אולם לאחר שנימול, היה בכוחו לקבל את התגלות השכינה גם כשהוא יושב, כפי שנאמר במדרש3, שהקב”ה אמר: “עכשיו שנימול, הוא יושב ואני עומד”.

לקבל בגוף

ההבדל בין התגלות שגורמת לאדם ‘ליפול על פניו’ לבין התגלות שבה הוא נשאר ‘יושב’ הוא, שההתגלות הראשונה היא למעלה מיכולת הקיבול של הגוף, ולכן הגוף מאבד את כוחו ואת גדרי מציאותו, ואילו בהתגלות השנייה יש לגוף כוח לקבלה בכליו ולהישאר במציאותו.



זו הייתה פעולתה של ברית-המילה – שעל-ידה יכול היה גופו של אברהם אבינו לקבל את הגילוי האלוקי באופן של ‘התיישבות’.



זהו צד אחד של החידוש שנוצר לאחר ברית-המילה – היכולת של אברהם לקבלה בפנימיות. אך יש גם חידוש מבחינת סוג הגילוי. ה’אור-החיים’4 מדייק בלשון “וירא אליו ה'”, ולא “וירא ה’ אליו”, שהגילוי עכשיו היה של כל דרגת האלוקות המרומזת בשם ה’, ולא של חלק ממנה בלבד, כפי שהיה בהתגלויות הקודמות.

שלוש-עשרה בריתות

לפנינו אפוא יתרון כפול, הן מבחינת הקב”ה, שכאן נתגלתה דרגה אלוקית עליונה ביותר, והן מבחינתו של אברהם, שעכשיו נתקבלה ההתגלות בכלי גופו הגשמי.



דבר זה נעשה על-ידי המילה, שגם בה קיימים שני הקצוות הללו: מצד אחד היא למעלה מכל מצוות התורה5, שכן על כל המצוות נכרתו שלוש בריתות, ואילו על המילה נכרתו שלוש-עשרה בריתות.6 ומצד שני, זו המצווה היחידה שחודרת לתוך הגוף הגשמי ממש – “והייתה בריתי בבשרכם לברית עולם”.7

תשוקה לאלוקות

כוח זה, של התחברות בין דרגת הקדושה העליונה ביותר לבין הגוף הגשמי, עובר בירושה מאברהם אבינו לכל יהודי. כאשר ילד יהודי נכנס בבריתו של אברהם אבינו, נכנסת לקרבו הנפש הקדושה, “חלק א-לוה ממעל ממש”, ועל-ידה ניתנת לו האפשרות של הכרה באלוקות, עד שהיא חודרת גם לתוך חייו הגשמיים.



צריך רק שתהיה ליהודי תשוקה לראות את ההתגלות הזאת לא רק בתחושה הפנימית של נפשו, אלא גם בעיניו הגשמיות. עצם התשוקה הזאת ממהרת ומזרזת את בואו של משיח-צדקנו, שיביא את הגאולה האמיתית והשלמה, שבה יתקיים הייעוד “וראו כל בשר… כי פי ה’ דיבר”8 – שהבשר הגשמי יראה את הגילוי האלוקי שקיים בכל הבריאה, ובקרוב ממש.



(מאת הרבי מליובאוויטש)