גליון “נח” (גליון 2 שנת תשע”ה, א’ חשוון תשע”ה , 25/אוקטובר/2014)

ב”ה

“נקודה טובה” לפרשת “נח” – שקיעתה של תרבות…

ההיסטוריון הבריטי פרופ’ ארנולד טוינבי (נפטר 1975) פרסם ספר בן 12 כרכים ובו הוא ניתח את עלייתן ונפילתן של תרבויות שונות בהיסטוריה העולמית, תוך שהוא מנסה למצוא סיבתיות וחוקיות היסטורית לתופעות אלה. טענתו העיקרית היתה, שתרבויות אינן “נרצחות” על ידי תרבויות אחרות, אלא “מתות” ו”מתאבדות”, כתוצאה מהתנהגותן, הן. וכך נעלמו מן העולם הממלכות הגדולות של מצרים, רומא, יוון ועוד…

פרשתנו – פרשת נח, עוסקת בשקיעתה של התרבות האנושית הראשונה בעולם (דור המבול). עברו רק עשרה דורות מימי אדם הראשון ועד נח והנה הקב”ה מכריז כי לחברה הזאת, אין כל זכות קיום “…וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ” (בראשית ו, יג).

בניגוד למקרים בהם עסק פרופ’ טוינבי, לא מדובר כאן בתהליכים היסטוריים ארוכים ו”טבעיים”, אלא ב”גזר דין מוות” אלוקי, קשה, סופי ומיידי.

מה עשה דור המבול, ש”זיכה” אותו בעונש קשה שכזה?

משפחת בני קין איבדה את הערכים הרוחניים שלה. והתוצאה הקשה היתה, שגבורת הרוח השתעבדה לגבורת הגוף ולא להיפך (הרב הירש בראשית ו, ד). וכך הלכה החברה האנושית ואיבדה את הכבוד לרכושו של הזולת (גזל), את מעלת הקשר האישי והפרטי בין בני הזוג (גילוי עריות) ואף את זכותו של הזולת לחיים (שפיכות דמים). מציאות קשה זאת “בין אדם לחברו”, הובילה לפירוד ולמריבה רבתי בחברה כולה.

הרדיפה של האדם אחרי “עוד יותר”, גרמה להפרת הצדק והסדר החברתי בעולם ולשחיתות. וכך, החברה האנושית הראשונה בעולם הלכה והשמידה את עצמה לדעת, עד שהקב”ה בוראה ויוצרה בא ומעיד כי: “…קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי … ” (בראשית ו, יג).

אין ספק שזה מקרה ברור של תרבות שאיבדה את דרכה ואת זכות קיומה ובמו ידיה איבדה את עצמה לדעת…

וההמשך ידוע. העולם נחרב ונח ובניו מקימים עולם חדש, המבוסס על דגש בעשיית טוב וחסד בין אדם לחברו, בבחינת: “… עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה…” (תהלים פט, ג).

זמן לא רב לאחר מכן, חוטאת האנושות שוב והפעם בחטא דור הַפַּלָגָה. חטא שכל עיקרו מרידה, ככתוב: “הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם” (בראשית יא ד), וְנָשִׂים עבודה זרה שלנו בראשו, ונעשה עמו (עם ריבונו של עולם…) מלחמה (תנחומא וירא, סימן כד).

למרבה הפלא, עונשו של דור המבול (שחטאיו היו חברתיים בעיקר) היה הרבה יותר כבד, מזה של דור הפלגה שמרד בריבונו של עולם. והדבר אומר דרשני ומלמד על כך שהתנהלות חברתית ראויה, היא היא הבסיס לקיומנו על פני האדמה.

על דברים אלה, מדבר ומזהיר הנביא ישעיהו בנבואתו הראשונה (פרק א). נבואה שנאמרה לדורו, אך נכונה גם לדורות עולם.

“כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם” (שם, כב) – אל תְּרַמּוּ במסחר. תפסיקו למהול את היין במים ולערבב ביציקת הכסף מתכות פשוטות וזולות.

” שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים. יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם” (שם, כג). ולכן, “…שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה…” (שם, יז) – דאגו למשפט צדק לכולם ובפרט לחלשים, ליתום ולאלמנה. שאם לא כן, לא אשמע את תפילתכם, מזהיר ואומר הקב”ה (שם, טו).

זאת ועוד. מעשה דור הַפַּלָגָה פותח במילים: “וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים” (בראשית יא, א).ללמדך, שהאחדות החברתית שהיתה להם, עמדה לזכותם…

הבה נשמור על צדק והגינות בסיסית, על זכויות החלש ועל אחדות חברתית. כי אלה הם התנאים הבסיסיים, הנדרשים לקיומנו כחברה, כמדינה וכאומה.

חובה עלינו ללמוד מן העבר – מדור המבול ומדור הַפַּלָגָה ולהיזהר, לא “לאבד” את עצמינו לדעת…

בשולי הדברים נעיר, כי היסטוריונים רבים התנגדו לתיאוריות של טוינבי. זאת ועוד, יחסו של זה לעם ישראל היה אנטישמי והתבטאויותיו הביאו לויכוח פומבי מרתק בינו לבין הרב ד”ר יעקב הרצוג, אז שגריר ישראל בקנדה ולימים מנכ”ל משרד ראש הממשלה. ויכוח בו עסקנו בעבר…

בברכת שבת שלום

משה רוט