פרשת תולדות : כמה צריך להיזהר מלשון הרע!
הפרשה השישית בספר בראשית, והיא נפתחת בתפילתם של יצחק ורבקה למען ייוולדו להם ילדים. התפילה נענית, ונולדים להם יעקב ועשיו.
בהמשך הפרשה אנו לומדים על מערכת היחסים המורכבת בין יעקב לעשיו. יעקב הוא ‘איש תם’, ואילו עשיו ‘איש שדה’. עשיו בז לבכורתו ומוכר אותה ליעקב, אך כשיעקב מממש אותה ומקבל את ברכת אביו, עשיו שונא אותו.
כך נפתח המאבק העתיק בין יעקב לעשיו, שיבוא אל קיצו רק בביאת המשיח
כמה צריך להיזהר מלשון הרע!
התורה מספרת כי יצחק אבינו התעוור לעת זקנתו. חז”ל אומרים שהדבר קרה משום שהקדוש-ברוך-הוא ידע שיצחק מחבב את עשיו ועתיד היה לברכו, ולכן נטל ממנו את מאור עיניו כדי שייטול יעקב את הברכות.
כאן נשאלת שאלה פשוטה: כדי לזַכות את יעקב בברכות לא היה הכרח ליטול מיצחק את מאור עיניו. הקדוש-ברוך-הוא היה יכול לעשות דבר פשוט הרבה יותר – לגלות ליצחק את מהותו האמיתית של עשיו, שהוא רשע, וממילא היה יצחק מעביר את ברכותיו ליעקב!
אלא שהקדוש-ברוך-הוא אינו רוצה לספר לשון הרע אפילו על עשיו הרשע. לכן לא הייתה אפשרות למנוע את עשיו מקבלת הברכות אלא על-ידי נטילת מאור עיניו של יצחק!
מכך עלינו ללמוד לקח חשוב: אם אפילו בנוגע לעשיו הרשע אין הקדוש-ברוך-הוא מוכן לדבר לשון הרע, קל-וחומר שצריכים אנו להיזהר שלא לדבר חלילה לשון הרע על שום אדם מישראל. בעת מעמד הר-סיני אמר הקדוש-ברוך-הוא לכל יהודי: “אנוכי ה’ אלוקיך”, וכרת ברית נצחית עם כל יהודי, עד סוף כל הדורות.
ודאי אפוא שיש להיזהר שלא לדבר לשון-הרע על שום אדם מישראל, שעמו כרת הקדוש-ברוך-הוא את הברית בהר-סיני!
תודה לברק בצלאל. התחזקתי מאד. חידשת לי משהו היום. לא ידעתי שאסור להוציא לשון הרע אפילו אם הוא רשע.
הלוואי ובעזרת השם נצליח ליישם במהרה. חודש טוב.