הנושא: יום כיפור בפנימיות במשנת הקבלה והחסידות.
הימים שעד כיפור הם בבחינת “גילו ברעדה”, השמחה קודמת ליראה, …?!
תמוה, ? הרי בכיפור האדם מתמודד עם שברון לב, וחוסר הצלחה בצמיחה הרוחנית האישית שלו, וככול שמתבונן בפרטים של היכן היה טמון במשך השנה, והסתכל באופן אוביקטיבי במעלליו,…יחוש יותר שברון. כיווץ ,תיסכול…ועוד….
אז מהיכן אמור לבוא ה-“גילו”, השמחה הפנימית ? מהיכן אני שואב אותה?
שני רגשות הפוכים בלב אחד?
אמר האריז”ל (מקובל אלוקי 1568 מצפת) “מי שלא בכה בראש השנה ויום הכיפורים אין נישמתו שלימה “
והתכוון לדמעות של שמחה , הייתכן? שמחה בכיפור? מהיכן אני אמור לשאוב אותה ?
מפגש מעצים ומכוון תודעה,
להסתכלות נכונה ומעצימה בנפש האדם.
תגובות אחרונות באתר שמים