רעיון בפרשה: תבוא / שמחה על עצם היותנו יהודים
במישור האישי מתבטא הרעיון של מצוות ביכורים בהקדשת ראשית היום למתן שבח והודיה לבורא, ובשמחה, על עצם העובדה שזכינו להיות יהודים ולעבוד את בוראנו
יהודי צריך תמיד להיות שמח, ובוודאי צריך לקיים את המצוות בשמחה, אבל יש מצוות שהתורה מדגישה במיוחד את חשיבות השמחה בקיומן. כזאת היא מצוות הבאת הביכורים, שבה נפתחת פרשת-השבוע. כאשר התורה מתארת את המצווה הזאת היא מורה ליהודי: “ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה’ אלוקיך”.
מצוות הביכורים מבטאת יסוד מרכזי בחיי האדם. הוא נדרש לקחת את “ראשית כל פרי האדמה”, את המובחר שבפירות, ולהביאו לבית-המקדש. יש בכך משמעות רוחנית נצחית – יהודי צריך לתת לבורא העולם את ה’ראשית’ שלו, את המיטב. בכך הוא נותן שבח והודיה לבורא על שהעניק לו את שפע הטוב והברכה.
במישור האישי מתבטא הרעיון של מצוות ביכורים בהקדשת ראשית היום למתן שבח והודיה לבורא. עם הקימה בבוקר היהודי פונה אל הבורא ואומר: “מודה אני לפניך… שהחזרת בי נשמתי”. אחר-כך הוא מתפלל ולומד תורה, ורק אחרי כל זאת הוא פונה לעבודת יומו.
כל זה מלוּוה שמחה גדולה. והשמחה היא כללית ומקפת – “ושמחת בכל הטוב” – שמחה על עצם הווייתנו, על עצם העובדה שזכינו להיות יהודים ולעבוד את בוראנו.
(על-פי ספר השיחות ה’תשמ”ח כרך ב, עמ’ 636)
מה קורה השבוע
פרשת השבוע: תבוא
זו הפרשה השביעית בספר דברים. היא נפתחת במצוות הביכורים שנצטוו בני-ישראל להביא לבית-המקדש, והמציינת את הבעת התודה על היבול החדש.
חלקה העיקרי של הפרשה הוא פירוט הברכות שיינתנו לעם-ישראל אם ישמור את מצוות התורה, וכנגד זה הדברים הקשים שיקרו לו אם לא ילך בדרך הישר. חלק זה נקרא ‘תוכחה’, וקוראים זאת בספר-התורה בקול נמוך מהרגיל.
תגובות אחרונות באתר שמים