גליון “כי-תצא” (גליון 44 שנת תשע”ג, יא’ אלול תשע”ג , 17/אוגוסט/2013)
ב”ה
“נקודה טובה” לפרשית “כי תצא” – על “תורת המסר הכפול”
בשנת 2002 יצא לאקרנים, סרטו הבדיוני של סטיבן ספילברג “דו”ח מיוחד” – Minority Report בכיכובו של טום קרוז.
השנה היא 2054 ומשטרת וושינגטון מפעילה “מערכת קדם הפשע”. המערכת מבוססת על שלשה אנשים “בעלי חלומות”, הנקראים “חוזים”. “נביאים” אלה, מנפקים למשטרה הודעות “טרום רצח”. כך יכולה המשטרה לכלוא מראש את העבריינים טרם מעשה העבירה ובכך למנוע מראש את הרצח הבא.
הסרט עוסק במגוון של שאלות קשות ובמיוחד בשאלה האם הכל קבוע ומוגדר מראש (דטרמיניזם), או שמא לנו – בני האדם, יש בחירה חופשית ואנו יכולים אפילו ברגע האחרון לבחור אחרת ולשנות את העתיד החזוי…
בפרשתנו – פרשת “כי תצא”, מפעילה התורה “מערכת קדם הפשע”, משלה. אבל כאן, המערכת אינה מבוססת על חזיונות וחלומות, אלא מסתמכת על עובדות ישירות.
כאשר ישנם נער המתנהג בדרך רעה וחריגה ביותר – חסר משמעת, פורק עול ונהנתן, כנראה שזו רק שאלה של זמן עד שהוא יהפוך לשודד אלים ואולי אף לרוצח.
ומהו הפתרון של התורה (לכאורה) ביחס לפושעים שכאלה? להרוג אותם כשהם קטנים. לא כעונש, אלא כמניעה.
מדובר בנער המתדרדר מהר במדרון חלקלק של הפשע. פשע הכולל גניבת כסף מהוריו, משתאות זלילה של בשר ויין, סירוב לשמוע בקול הוריו ולסיום הוא אף מקלל את הוריו. וכל זאת למרות האזהרות וההתראות שאותן הוא מקבל במהלך הדרך.
נער זה מכונה בתורה “בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה” (דברים כא, יח) והוא נהרג על שם סופו – על כך שמסלול חייו מוביל אותו באופן וודאי להיות שודד ואולי אף רוצח.
לפנינו “מערכת קדם הפשע”, המבוססת על מיטב המידע והניסיון באופן ישיר. תיקו האישי של הנער “מוכיח” שהוא פושע קטן והתורה דורשת מאיתנו להרוג אותו כשהוא קטן, לפני שיהיה לפושע גדול. בכך נרוויח בכפלים. מחד, הנער לא יהפוך לפושע גדול ולא ייענש על כך בעולם האמת – בבחינת: “ימות זכאי (יחסית…) ואל ימות חייב” ומאידך, נצליח “לנקות” את הרחובות מפשיעה עוד לפני שהיא קורית.
ולכאורה, הפרשה הזאת קשה מאד!
האם תהליך חינוכו של האדם הינו מכניסטי? האם כאשר אנו עוסקים בבני אנוש, אפשר לנבא בוודאות את עתידו ואת התנהגותו של אדם בהתאם למעשיו בנערותו?!
והיכן היא הבחירה החופשית ואיה הוא הסיכוי לתשובה?!
והרי היהדות רואה בתשובה אמיתית אפשרות של תיקון לכל אדם, בכל מצב ובכל זמן ומקום?!
בפיוט “ונתנה תוקף קדושת היום”, הנאמר בקהילות אשכנז בתפילות המוספים של הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה, אנו אומרים:
…כִּי לא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת (במותו של הרשע, כעונש על חטאיו)
כִּי אִם בְּשׁוּבו מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה
וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ
אִם יָשׁוּב מִיָּד תְּקַבְּלוֹ…
ולכאורה, דינו של “בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה” הדוגל ב”חיסול מוקדם” ומניעתי, אינו עולה בקנה אחד עם התפיסה הסבלנית של “וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ, אִם יָשׁוּב מִיָּד תְּקַבְּלוֹ…”. ואם כן, הדבר קשה מאד.
כאשר משה קיבל תורה מסיני, הוא קיבל בצד הפסוקים, גם את ביאורם ומשמעותם. והנה מתברר, שכדי ש”בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה” יוצא להורג, צריכים להתקיים אינסוף תנאים קשים ומדוייקים (הרמוזים בפסוקים), עד שפשוט זה בלתי אפשרי שזה יקרה. ועל כן אמרו חז”ל (למעט דעת יחיד): “בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות” (סנהדרין עא ע”א).
אם בן סורר לא היה ולא יהיה, מדוע נכתבה פרשה “מיותרת” זו בתורה?!
לפני שנתרץ, נוסיף נעלה שאלה נוספת.
מה דינו של הפוגע וחובל במזיד בגופו של חברו? לכאורה התורה אומרת בבירור: “עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל” (שמות כא, כד). אולם, חז”ל מבארים על פי המסורת שבידם ממשה רבינו (בתורה שבעל פה), שכוונת התורה היא, שהפוגע והחובל בגופו של חברו, מפצה אותו בתשלומי כסף בלבד.
וגם כאן, נשאל שוב. אם כוונתה של התורה לפיצויי ממון, מדוע היא לא אומרת זאת במפורש? מדוע התורה אומרת דבר שונה – אבר תחת אבר?!
מדוע בשני המקרים שלפנינו (בן סורר ומורה והחובל בחברו) התורה מדברת בכפל לשון ?! התורה שבכתב גוזרת דין קשה והתורה שבעל פה מרככת את הדין (או מספרת לנו שהוא לא היה ולא יהיה) על פי המסורת האלוקית ממשה רבינו?!
התשובה היא, שיש לכתחילה ויש בדיעבד. החובל בחברו במזיד, ראוי היה שישלם באבריו הוא. אולם התורה חסה עליו והוא נדרש רק לפיצוי ממוני. אולם, המסר הערכי של התורה לתוקף הוא: דע לך, שמן הדין היה ראוי שתשלם באיבריך. התקווה היא שהמסר הקשה של “כמעט קטיעה”, יזעזע את התוקף ויעמיד אותו במקומו וימנע אולי את הפשעים הבאים.
וכן הדבר, בפרשת בן סורר ומורה. יסוד התשובה הוא מתנה אלוקית, בבחינת חסד. גם כאן התורה שבכתב במקורה, מעבירה לנער הסורר מסר ברור. אתה כבר “בדרך למטה”. זן רק שאלה של זמן מתי תפשע ותפגע באחרים באופן קשה ובעולם אידיאלי, היה צריך לסלק אותך מן האנושות.
אולם, הקב”ה ברחמיו, נותן לך צ’אנס ומחכה שתשנה את דרכיך. ואם לא תעשה כן, סופך כבר ידוע…
ואולי ניתן לקרוא לגישה הזו בשם – “תורת המסר הכפול”. מסר “לכתחילה” של דין חמור וקשה, המופיע בתורה שבכתב, מסר שנועד להפחיד ולהתריע ובצידו מסר נוסף – מרוכך של “למעשה”. מסר שיש בו חסד ורחמים וצ’אנס נוסף.
ומדוע הקב”ה אכן נוהג בחסד וברחמים ו”מרכך” את הדין?
התשובה טמונה בלשון הפיוט שהבאנו:
…כִּי לא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת (במותו של הרשע, כעונש על חטאיו)
כִּי אִם בְּשׁוּבו מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה
וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ
אִם יָשׁוּב מִיָּד תְּקַבְּלוֹ…
ונחזור לסרט בו פתחנו. האם ביהדות יש “מערכת קדם פשע”?!
כן! אכן קיימת מערכת כזאת. אולם, זאת לא מערכת של מניעה כמו בסרט, אלא מערכת של חינוך והתראה, של הודעה ואזהרה.
והתוצאה?! היא נתונה בידו של כל אחד מאיתנו. בְּחַר, החלט ועשה כרצונך… הכדור נמצא בידיים שלנו.
אולם, עלינו להאזין ולשמוע את המסר הכפול של התורה. הן את דרישת הדין התקיפה והאולטימטיבית והן את בשורת החסד והרחמים, המאפשרת לנו שוב ושוב לחזור ולתקן…
את השיר “תיקון כללי” העוסק בתיקון ובשינוי הדרך, שרה הזמרת רבקה זוהר, יחד עם כותב השיר לירון לב (מילים ולחן):
…בֵּין צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים
בֵּין חֲכָמִים וְטִפְּשִׁים
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי
בֵּין הָעֶשְׂרִים לַשְּׁלֹשִׁים
בֵּין הַקַּלִּים לַקָּשִׁים
אֵלִי, אֵלִי תִּשְׁמַע קוֹלִי
זְמַן לְתִקּוּן כְּלָלִי…
בַּיְּרִידוֹת הַמַּפְחִידוֹת
כְּשֶׁהָרַגְלַיִם רוֹעֲדוֹת
אַתָּה תָּמִיד הוֹלֵךְ אִתִּי
אַתָּה כְּבָר מַכִּיר אוֹתִי…
משנה תוקף לדברים אלה, נותן סיפורה האישי של רבקה זוהר, שחייה והקריירה האישית שלה התרסקו עקב התמכרותה להרואין. אולם, לאחר שנים קשות של עבודה אישית, היא עשתה “תיקון כללי” לחייה. היא הצליחה להיגמל לגמרי ואף חזרה לשיר.
אכן, רבקה זוהר (וכן רבים אחרים, כל אחד בדרכו), הוכיחו שוב ושוב, שלקב”ה כדאי ושווה “לחכות” לאדם, בתקווה שהוא יחליט לעשות “תיקון”.
אֵלִי, אֵלִי… אַתָּה תָּמִיד הוֹלֵךְ אִתִּי, אַתָּה כְּבָר מַכִּיר אוֹתִי… (ובלשונו של הפייטן: “אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוֹצְרָם
וְאַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרָם…”).
ולכן, וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ… וכך נולד ה”צ’אנס הבא” שהקב”ה נותן לכל אחד ואחת מאיתנו שוב ושוב בכל יום מחדש, בתקווה שאכן ננצל אותו… ובימי חודש אלול, הדברים מקבלים משנה חשיבות ותוקף.
בברכת שבת שלום, משה רוט
לכניסה או להסרה מרשימת התפוצה. ניתן לפנות למייל: nekudatova.roth@gmail.com
ארכיון “נקודה טובה”: http://www.pirsuma.com/nekuda_tova
נא לשמור על קדושת הגליון ולהכניסו לגניזה לאחר השימוש.
יש לך הערה או הארה? אשמח לקבל למייל הנ”ל.
אהבת? הפץ בין חבריך
תגובות אחרונות באתר שמים