וירא אליו ה’… והוא יושב פתח האוהל (בראשית יח,א) הקב”ה נתגלה לאברהם אבינו פעמים רבות גם קודם שנימול, אולם ההתגלות
כאשר ציווה הקב”ה את אברהם אבינו על מצוות המילה, אמר לו: “התהלך לפני והיה תמים”.1 כלומר, עם המילה זכה אברהם
פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש-השנה, והיא בבחינת הכנה לקראתו. בתחילת הפרשה מודגשת האחדות היהודית. הפרשה נפתחת במילים “אתם
הואיל והקב”ה ידע מראש שבדעתו ‘לגרש’ את עם-ישראל, נמצא שעבר כביכול על האיסור לשאת אישה מתוך כוונה לגרשה! כי יקח
ואת חטאתכם, אשר עשיתם את העגל (דברים ט,כא) בפרשת השבוע מספר משה רבנו את סיפורו של חטא העגל, שבגללו נאלץ
וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב (במדבר יג,יח) נתאר לעצמנו
בהר-סיני (ויקרא כה,א) כשהתורה רוצה לבטא את מעלתו של משה רבנו היא אומרת: “והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר
בתחילת פרשתנו מוזכר חטאם של נדב ואביהו, בני אהרון1: “אחרי מות שני בני אהרן, בקרבתם לפני ה’ וימותו”. על-פי דברי
וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר (שמות לב,יט) כשירד משה מהר-סיני ושני לוחות-הברית בידיו וראה את החוטאים בעגל
פרשתנו1 מפרטת את דיני השומרים (‘ארבעה שומרים’ – שומר חינם, שומר שכר, שוכר ושואל), ומידת אחריותם לפיקדון שהופקד בידם. ידוע,
שם דוא"ל * טלפון
שם
דוא"ל *
טלפון
תגובות אחרונות באתר שמים