למה ייגרע שם אבינו מתוך משפחתו (במדבר כז,ד) ערב הכניסה לארץ-ישראל התייצבו לפני משה רבנו והנשיאים בנותיו של צלפחד, ותבעו
בני ישראל יוצאים ממצרים ופניהם אל הארץ המובטחת - ארץ ישראל, כשבאוזניהם מתנגנת ההבטחה האלוקית שניתנה להם לפני יציאת מצרים:
שפת הדיבור הצה"לית, היא עולם בפני עצמו. עולם של מילות קוד ושל הרבה ראשי תיבות. מעין "יקום מקביל" בו מתפתחת
בתחילת פרשתנו מוזכר חטאם של נדב ואביהו, בני אהרון: "אחרי מות שני בני אהרן, בקרבתם לפני ה' וימותו". על-פי דברי חז"ל,
בפרק זה של מסענו, נמשיך לעסוק ב"חוקי ההיסטוריה", מתוך הבנה כי הקב"ה הוא "שר ההיסטוריה". הוא המכווין ומגלגל את דברי
פרשת כִּי תִשָּׂא | כשיהודי מקיים מצווה, הוא נדרש לקיימה בדרך הנאה והשלמה ביותר. לכן אנו מוצאים בכמה וכמה
על מכת בכורות אנו מוצאים בתורה שני ביטויים. פעם אחת אומר הקב"ה: "כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים", ופעם אחרת
כך ניצב האדם מול אלוקיו, ופותח את תפילתו היום יומית בשבח והודיה לקב"ה ובהמשך, שואל ומבקש את צרכיו הפרטיים והכלליים
(גליון מספר 7 שנת תשע”ז, פרשת ויצא, י’ כסלו תשע”ז, 10 דצמבר, 2016) ב”ה מסע ישראלי – “תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ”
(גליון מספר 5 שנת תשע”ז, פרשת חיי-שרה, כ”ה חשוון תשע”ז, 26 נובמבר, 2016) ב”ה מסע ישראלי – ” אֲנִי לוֹקֵחַ
שם דוא"ל * טלפון
שם
דוא"ל *
טלפון
תגובות אחרונות באתר שמים