גיליון “במדבר” וחג השבועות
ב”ה
“נקודה טובה” לחג השבועות
השבת אנו מתחילים את החומש הרביעי וקוראים את פרשת “במדבר”. פרשה זו עוסקת במפקד בני ישראל, בסדר החניה והמסע של שבטי ישראל ועוד ועוד. למרות הנושאים הרבים והחשובים שבפרשה, נעסוק הפעם ב’חג השבועות’, הצמוד לשבת.
בתחילת חג הפסח אנו מתחילים לספור את ‘ספירת העומר’, שבסיומה חג השבועות, חג שבו עולים לרגל לבית המקדש, ובו גם מתחילה עונת הבאת ביכורים.
שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה (‘ספירת העומר’ מתחילה במוצאי חג ראשון של פסח – זמן קצירת ה”עומר”) תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. (ובסיומה של הספירה, מגיע חג השבועות) וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לה’ אֱלוֹהֶיךָ…” (דברים טז, ט-י).
ביום זה אנו חוגגים גם את מתן תורה – את המעמד בו ריבונו של עולם התגלה לבני ישראל על הר סיני ונתן לנו את התורה. על חשיבותו של מעמד הר סיני כ”מאורע” יחודי ומיוחד, מעידים דברי הפסוק:
“רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה’ אֱלוֹהֶיךָ בְּחֹרֵב…” (דברים ד, ט-י).
אנו מצווים לזכור את מעמד מתן תורה כשלעצמו. ולא רק בגלל התוכן. עצם ההתגלות של ריבונו של עולם אל העם, יש בה חשיבות עצומה כשלעצמה. שהרי: “פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה’ עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ” (דברים ה, ד).
ומן המעמד וההתגלות, אל התוכן.
אם כן, מה יש בה בתורה?
התורה איננה קובץ סיפורי-עם ולא רק צרור של מצוות. התורה איננה עוד ספר שצריך “לקרוא אותו”, לסמן Vולרוץ הלאה… התורה היא הרבה יותר מזה. להלן כמה רעיונות המתארים חלק קטן ממהותה של התורה.
• התורה היא פרי ההתגלות אלוקית של ריבונו של עולם אל האנושות.
• התורה היא “התוכנית הרוחנית” והערכית, המתארת את התפקידים והייעודים של האנושות כולה ועם ישראל בראש, כמי שאמור להיות “אור לגויים” ולהוביל את תהליכי השינוי החיוביים באנושות כולה.
• התורה היא ‘הקוד האתי’ של האדם והיהודי…
מה מקור השם תורה? תורה מלשון הוראה – הדרכה והנחיה, כיצד להתנהג ברמה הפרטית והלאומית. וגם מלשון אורה, כי היא מאירה את דרכינו…
מדוע יש בתורה גם “סיפורים”? בתוך הסיפורים טמונים תובנות ולקחים. כל סבב נוסף של קריאה ולימוד, מאפשר ירידה לרבדים עמוקים יותר. והכל בזכות עיני המתבונן.
המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, מתלמידי ישיבת וולוז’ין היה. לימים פנה למחוזות אחרים. אולם, געגועיו את בית המדרש ואל התורה לא פסקו והם באים לידי ביטוי בכמה משיריו.
בשירו “אִם יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ לָדַעַת”, מצייר ביאליק את בית המדרש, כבית היוצר לנשמת האומה וכמקור לאנרגיה הרוחנית של העם כולו.
כאן הוא המקום בו עוסקים בעקרונות הרוחניים ובאידאלים – בתורה ובמצוותיה. זהו המעיין ממנו שאבו דורות על גבי דורות את העוצמה הרוחנית לחיות על קידוש ה’ ובמקרה הצורך, גם למסור את הנפש…
אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת-הַמַּעְיָן
מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אַחֶיךָ הַמּוּמָתִים
בִּימֵי הָרָעָה עֹז כָּזֶה, תַּעֲצוּמוֹת נָפֶשׁ,
צֵאת שְׂמֵחִים לִקְרַאת מָוֶת, לִפְשֹׁט אֶת-הַצַּוָּאר
אֶל-כָּל-מַאֲכֶלֶת מְרוּטָה, אֶל-כָּל-קַרְדֹּם נָטוּי,
לַעֲלוֹת עַל-הַמּוֹקֵד, לִקְפֹּץ אֶל-הַמְּדוּרָה,
וּבְ”אֶחָד” לָמוּת מוֹת קְדוֹשִׁים…
הוי, אָח נַעֲנֶה! אִם לֹא-תֵדַע לְךָ כָּל-אֵלֶּה –
אֶל – בֵּית הַמִּדְרָשׁ סוּר, הַיָּשָׁן וְהַנּוֹשָׁן,
…כִּי רַגְלְךָ עַל-מִפְתַּן בֵּית חַיֵּינוּ תִּדְרֹךְ,
וְעֵינְךָ תִרְאֶה אוֹצַר נִשְׁמָתֵנוּ…
למרות שבית המדרש הינו ישן נושן, הוא ממשיך להיות “בֵּית חַיֵּינוּ” ו”אוֹצַר נִשְׁמָתֵנוּ”, כלשונו של ביאליק עצמו. כי שם עוסקים בתורה – תורת החיים של עם ישראל וה”קוד האתי” של האנושות כולה. ובזה האמין ביאליק בכל נימי נפשו, גם לאחר שיצא מכותלי בית המדרש…
האם התורה העתיקה הזו, היא עדיין רלבנטית בעולם המודרני של היום?
ודאי וודאי:
א. התורה עוסקת בעקרונות שהם מעל לזמן ולמקום. עקרונות שהם יסודות הקיום של האדם והחברה. מתברר שהאדם המודרני על כל רגשותיו ותאוותיו, צריך את אותה הכוונה והדרכה ערכית – אלוקית , לה נזקקו אבותיו בימי קדם…
ב. חוקי התורה הם הבסיס והיסוד למשפט צדק. המשפט העברי משמש חלק מן המשפט המודרני גם כיום בארצות רבות. לדוגמה: חוק השומרים, המבוסס על דיני שומר החינם, שומר השכר, השואל והשוכר.
ג. הציבור הגדול של אנשי מדע שומרי תורה, חלקם חוקרים בעלי שם בינלאומי (ובהם גם חתן פרס הנובל פרופ’ אומן), מראה ומוכיח באמונתו ובהנהגותיו, שאין כל סתירה בין התורה למדע ושהתורה הינה בסיס ערכי ונכון גם בחיים המודרניים.
ד. המהפכה התעשייתית יצרה לאדם זמן פנוי והוא התפנה לחפש תוכן ומהות. מתברר שדווקא בעידן הזה – העידן החדש – עידן ה”ניו איג’ ” , נמשך הציבור לחקור את סודות הקיום הרוחני, תוך עיסוק בחיבור הגוף והנפש. מחפשי דרך רבים מצאו בתורת הסוד – תורת הקבלה היהודית, מענה לשאלותיהם.
גם עלון זה – “נקודה טובה”, מראה מידי שבת נקודת חיות קיומית, עכשווית ומודרנית (כשמה כן היא – “נקודה טובה”…), בפרשת השבוע (נקודה אחת אחת מיני רבות), תוך קישור לתרבות הישראלית העכשווית, שגם היא יונקת לרוב את כוחה, מן השורשים העתיקים שלנו.
בחג השבועות – חג מתן תורה, יכול כל אחד מאיתנו, בכל שנה ושנה, להיות בין מקבלי התורה, שוב. איך עושים זאת?
מעבר לקיום המצוות היומיומי, יכול כל אחד מאיתנו להוסיף ולבחור מצווה, ערך או נושא, הנוגעים בו, הנראים לו חשובים, אקטואליים, או רלבנטיים במיוחד ולעסוק בהם וליישם אותם באופן מעמיק.
והדברים חוברים לשיחתם של כמה תלמידי חכמים, כאשר כל אחד מהם מספר באיזו מצווה הוא או אביו היו משתדלים להיזהר ולהקפיד במיוחד… (שבת קיט, א).
כך נוכל לעשות גם אנו. להוסיף עשייה ערכית, רוחנית וחברתית, ברוח התורה, במקומות שנראים לנו חשובים. זו יכולה להיות קבלת התורה הנוספת שלנו, השנה ובכל שנה ושנה. כך נתחבר שוב, אל “אוֹצַר נִשְׁמָתֵנוּ”, כלשונו של חיים נחמן ביאליק…
בברכת שבת שלום וחג שמח,
משה רוט
תגובות אחרונות באתר שמים