ב”ה
הדרכה לבעלי תשובה
נתחיל היום בסדרת מאמרים שיהוו הדרכה (בעיקר) לבעלי תשובה (אבל לא רק) בנושא זוגיות וחינוך.
לפני שניכנס לנושא עצמו בפועל, נדבר קודם אודות כמה עניינים כלליים בעבודת השם, השייכים לכולם ומתבטאים בפרט אצל בעלי תשובה, כדלקמן:
רצוא ושוב
רצוא ושוב הם שתי תנועות בנפש המוכרות מאוד לכולנו.
ישנם זמנים בהם אנו מרגישים מיאוס מהעולם, מה”העלם”, כל רצוננו הוא לצאת מהגשמיות, מההגבלות, מהחוקים, מהשגרה ולדבוק בהשם. לעומת זאת, בזמנים אחרים אנחנו מרגישים יותר את הצורך לרדת לעולם, ואדרבה להמשיך את האלוקות, את הקדושה לתוך העולם, לגלות את הקב”ה גם בגשמיות. הרצוא הוא המשיכה לדרגה שלמעלה מהעולם, והשוב הוא הירידה לתוך העולם.
בחסידות מדובר רבות אודות שתי הדרגות הנ”ל וזה מופיע בשמות שונים. לפעמים זה נקרא אורות וכלים, רוחניות וגשמיות, אור סובב ואור ממלא, קוב”ה ושכינתי’, ז”א ומלכות, תוהו ותיקון, למעלה מהטבע וטבע, למעלה מהשכל (רצון, תענוג, אמונה) ושכל, הוי’ ואלוקים, למעלה מטעם ודעת, בתוך טעם ודעת וכיוצ”ב. במאמרים אלו מובאת המעלה שבכל אחת מהדרגות וגם החיסרון שבכל אחת מהדרגות. כלומר בכל אחת מהתנועות / דרגות יש מעלה ויש גם חיסרון.
מי מהם יותר נעלית? ומה מצפים מאיתנו יותר, להיות ברצוא או בשוב? להיות באורות דתוהו או בכלים דתיקון? לעבוד את השם באופן שלמעלה מהטבע או באופן של טבע? באופן של למעלה מטעם ודעת או באופן של טעם ודעת? להסתמך רק על אמונה או ללכת לפי השכל? ישנם מקומות בהם מודגש הקו של למעלה מהעולם, וישנם מקומות שבהם מודגש הקו שבתוך העולם.
בפועל, התשובה היא שאעפ”י ששני הקווים נראים כסותרים האחד את רעהו – התפקיד שלנו הוא לחבר אותם, כביטוי הידוע “לפעול באופן של אורות דתוהו בכלים דתיקון”. כמובן שזו האופציה הכי קשה, כי חיבור שני ההפכים הללו ביחד הוא על ידי גילוי השורש שלהם – גילוי עצמותו שלמעלה מסובב ולמעלה מממלא – “אנכי” שלמעלה מהוי’ ולמעלה מאלוקים, וזה עצמו נעשה על ידי גילוי עצם הנשמה, וכמובן שלא מדובר בעבודה קלה.
כיוון שאנו בני אדם, לכן – אעפ”י שחיבור שתי התנועות הוא המקום האידיאלי, ואעפ”י שהדבר כתוב בריבוי מקומות, עדיין יש לנו תמיד נטייה חזקה יותר לאחד הכיוונים. ובאופן טבעי אצל בעלי התשובה הנטייה היא יותר לכיוון ה”אורות” – תנועת הרצוא.
זאת מכיוון שבעל תשובה חי את החיים בצורה מסוימת עד שגילה כי היא שגויה, וקיבל על עצמו שינוי מהפכני לכיוון השני. ולכן, התנועה היא הרבה פעמים תנועה של בריחה, תנועה של שבירה, ורצון חזק לצאת מהעולם (מההעלם). יש בזה מעלה גדולה, ועל כך נאמר “במקום שבעלי תשובה עומדים וכו'” אך עלולים להיות בזה גם כמה חסרונות (כפי שנפרט להלן), ובפרט שאין זו הכוונה העליונה.
המשך בשבוע הבא…
נדב כהן, מחבר הספר “מודעות יהודית”, אסנט צפת
אתר הבית – אסנט צפת www.ascent.co.il
שלום, תודה רבה על הכתבה!
זה נוגע בנקודות שמתעוררות אצלי בשלב שבו אני בתשובה.
לברוח מהחומר ולהתמקד ברוח עד כמה שניתן, להתרחק מהשפעות סביבתיות שמורידות אותי – או “לקדש את החומר” ולחיות כאן בעולם הזה בין אנשים שלא תמיד חיים לפי השקפת עולמי ואני מרגישה את ההשפעה שלהם עלי…
אשמח מאוד להתעמק בנושא הזה ולקבל כלים על מנת לענות לעצמי על השאלות האלה כדי לעשות את רצון ה’ בצורה הטובה ביותר.
אשמח אם כל כתבה תוציא אותנו עם חומר למחשבה ודרכי פעולה ממשיים.
תדה רבה!