משה לא נמשה
“וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה וַתּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ:”
השם ששינה את ההיסטוריה – משה.
שאלו חכמי המוסר: הטעם שניתן לו שמו “כי מן המים משִיתהו” צריך להקרא ‘נמשה’, שהרי הוא נמשה מן המים. משה פירוש הדבר שהוא מושה אחרים. מדוע השינוי בשם?
הרב דסלר בספרו “מכתב מאליהו” (חלק א’, קונטרס החסד) מחלק את בני המין האנושי לשניים: נותנים ונוטלים. חלק טבעם להעניק, לתת, לפרגן בכל תחום שביכולתם, כספם, זמנם, חכמתם וכו’. ויש אשר רק יטלו, יבקשו, ינצלו, תמיד יחשבו על עצמם והתועלת שתצמח להם מכל מעשה ומהלך. בכל תחום תשאל תמיד השאלה: מה יצא לי מזה? איזה תועלת זה יכול להביא לי ולאינטרסים שלי?
הבורא כולו הטבה לכל באי עולם. בני אדם, בעלי חיים, הצומח והדומם כל מהותם וכוחם יונקים מהבורא, חכמתו ויכולתו, והוא מצווה את האדם ללכת בדרכיו ולדבקה בו:”והלכת בדרכיו” (דברים כ”ח, ט’) – “מה הוא רחום אף אתה רחום וכו'”, כלומר לתת, לתת ושוב לתת. והרי להשיב ולתת לבורא לא יתכן כנאמר “אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח” (איוב ל”ה, ז’), אך על האדם ליישם את התובנה הזו.
בורא עולם נתן בלבו את היכולת הזו, ובמידה מסוימת כל אדם הוא או נמשה או משה. הנמשה עסוק בעיקר בעצמו, אך המושה הוא זה שיציל וישפיע גם על אחרים בכל זמן בכל מקום ובכל מצב.
אשרי הזוכה להיות משה. אוי לו לנמשה.
שבת שלום!
הרב יוסף ברוק
תגובות אחרונות באתר שמים