גליון “כי-תבא” (גליון 45 שנת תשע”ג, יח’ אלול תשע”ג , 24/אוגוסט/2013)
ב”ה
“נקודה טובה” לפרשית “כי תבא” – “עם נולד”
משה זֶרטָל, היה ממנהיגי “השומר הצעיר” וממייסדי קיבוץ “עין שמר”. בעת מלחמת העולם השניה התנדב לשרת בבריגדה היהודית בצבא הבריטי ולאחריה מילא תפקידים מרכזיים בקיבוץ הארצי והיה מפעילי מפ”ם.
בנו – הפרופסור אדם זרטל (ארכיאולוגיה), מוביל זה 30 שנה את הסקר הארכיאולוגי של “נחלת מנשה”. כאמור, הסקר נמשך כבר 30 שנה ובמהלכו נסרקו 3,000 קמ”ר בהליכה רגלית ונתגלו כ- 1,530 אתרים חדשים. בשולי הדברים נספר, כי פרופ’ זרטל שנפצע קשה במלחמת יום כיפור, מוביל את הסקר כשהוא הולך בעזרת קביים…
נחלת מנשה נמצאת במרכז הארץ בין הנקודות הבאות (בערך): תל אביב – חיפה, חיפה – בית שאן, בית שאן – יריחו, יריחו – תל אביב. הנחלה הנוספת של שבט מנשה הנמצאת בעבר הירדן, לא נכללה בסקר.
במהלך חפירותיו בהר עיבל ליד שכם, זיהה פרופסור זרטל מזבח, שלדעתו הוא המזבח סביבו נערך טקס הברית, המוזכר בפרשתנו. את קורות תגליתו הוא ריכז בספרו: “עם נולד – מזבח הר עיבל וראשית ישראל”.
ובכך בדיוק עוסקת פרשתנו.
הקב”ה מצווה את משה, שכאשר הם יכנסו לארץ בהנהגתו של יהושע, הם יקבלו על עצמם במעמד הברית מחדש את הברית עם הקב”ה בשבועה.
ואכן, כך היה. מיד עם הכניסה לארץ, בונה יהושע “מִזְבֵּחַ לה’ אֱלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל. כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה’ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה (בפרשתנו) …וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לה’…” (יהושע ח, ל- לא).
את המזבח הזה כנראה גילה פרופסור זרטל.
ומה היה במעמד הברית?
חציו של העם – ששה שבטים עמדו אל מול הר גריזים וחציו השני – ששת השבטים האחרים, עמדו אל מול הר עיבל. ובתווך, הארון, הכהנים והלוויים. ואיתם יהושע.
במעמד זה קרא יהושע את כל הדרישות שבפרשתנו מול העם ואלו ענו אמן וקיבלו עליהם בשבועה את דברי הברית. דרישות הברית הם שמירת התורה כולה, אולם במעמד זה הודגשו דרישות היסוד – שמירה על המערכות הבסיסיות ביותר של היהדות.
מדוע יש צורך במעמד נוסף של הברית?
ברית זו הינה חידוש והמשך של הברית שכרת הקב”ה עִם עַם ישראל במעמד הר סיני.
בין שתי הבריתות האלה, היתה תקופת המסע במדבר ותחילת כיבוש הארץ. שני המאורעות הללו, המסע במדבר והניצחון על סיחון ועוג, היו מעין “תצוגת תכלית” והדגמה של הנהגת ה’ ויכולותיו לדור “החדש” של עם ישראל הנכנס לארץ – דור שרובו הגדול לא חווה את יציאת מצרים על כל ניסיה (שהרי רוב העם מת במדבר עקב חטא המרגלים).
ואכן, על יסוד הניסיון האישי הזה והניסים שחווה עם ישראל ה”חדש” (או המתחדש…), יש מקום וצורך לחַדֵש את הברית בין הקב”ה לעם ישראל, כמצווה בפרשתנו (רש”ר הירש, דברים כח, סט).
ומהם הדגשים במעמד הברית הזה? (דברים פרקים כז – כח).
• שמירה על מערכת היחסים עם הקב”ה – איסורי עבודת אלילים.
• שמירה על מערכת היחסים של אדם עם הוריו – כיבוד אב ואם.
• שמירה על זכויותיו של כל אדם בחברה ובמיוחד החלשים (איסורי לשון הרע, רצח, הטעיית חבר, הסגת גבול ועוד).
• שמירה על מערכת המשפט – איסורי הטיית הדין.
• שמירה על מערכת קשרי האישות, בין איש לאשתו בלבד.
כחלק ממעמד הברית, מציינת התורה את השכר הרב לו יזכה עם ישראל אם יקיים את דברי הברית וגם את העונש, אם ח”ו…
הכותרת שנותנת התורה למעמד מיוחד זה היא: “הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה’ אֱלֹהֶיךָ” (דברים, כז, ט). הברית עם הקב”ה, היא שהופכת אותנו לעם ולכן, לא פלא שפרופ’ זרטל קרא לספרו בשם: “עם נולד – מזבח הר עיבל וראשית ישראל”.
מהם הממצאים התומכים בזיהוי האתר כמזבח יהושע (רשימה חלקית)?
• המזבח הזה בנוי מאבנים לא מסותתות (בכלי ברזל), כדרישת התורה, בעוד שהמזבחות הכנעניים נבנו מאבנים מסותתות.
• מבנה המזבח, דומה למבנה של המזבח במשכן.
• אל מרומי המזבח עולים ב”כֵּבֶשׁ” – מעלה משופע כדרישת התורה ולא במדרגות.
• ניתוח שרידי בעלי החיים העלה כי מדובר רק בבהמות טהורות, זכרים בני שנה – המין והגיל הנדרשים להקרבה על פי התורה.
• נמצאו באתר שתי חרפושיות (חותמות מצריות) ולפיהן ניתן לקשור את “גיל” האתר, לתקופה המתאימה.
אולם, יש חוקרים החולקים על הניתוח ועל המסקנות הללו ונימוקיהם עימם.
בין אם הממצא הזה הוא אכן מזבח יהושע ובין אם לאו, אין לנו ספק שמעמד הברית אכן התקיים ככתבו וכלשונו, כמתואר בפרשתנו (הציווי) ובספר יהושע – בו מתואר מעמד הברית בפועל. מעמד שהינו חלק מתהליך לידתו של העם.
יהונתן גפן בשירו “איך שיר נולד” (לחן: יוני רכטר), מספר לנו שיצירתו של שיר אינה כה פשוטה. זהו תהליך כאוב, המזכיר לו לידת תינוק…
אֵיךְ שִׁיר נוֹלַד?
כְּמוֹ הַצְּחוֹק
זֶה מַתְחִיל מִבִּפְנִים
וּמִתְגַּלְגֵּל הַחוֹּצָה
אֵיךְ שִׁיר נוֹלַד?
כְּמוֹ תִּינוֹק
וּפִתְאֹם אֵיזֶה יֹפִי
הוּא הוֹלֵךְ לְבַד
אֵיךְ שִׁיר נוֹלַד?
כְּמוֹ תִּינוֹק…
ועל אותו משקל נשאל אנו: איך עַם נולד?!
גם כאן מדובר בתהליך של לידה וגדילה, של לימוד ושל אימון רוחני: “בַּהַתְחָלָה זֶה כּוֹאֵב, אַחַר כָּךְ יוֹצֵא הַחוֹּצָה, וְכֻּלָּם שְׂמֵחִים”.
הבה נתבונן בתהליך לידתו של עם ישראל:
• אברהם אבינו “גילה” ו”מצא” את הקב”ה – האל האחד, הבורא, היוצר והמנהיג של העולם, ש”נשכח” על ידי האנושות האלילית. הוא החל לקרוא בשם ה’, להפיץ את האמונה באל אחד ולהילחם באלילות.
• הקב”ה מינה את אברהם אבינו “…לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם” – לאב הרוחני של האנושות כולה (בראשית יז, ד).
• הקב”ה כרת ברית עִם אברהם ועִם זרעו – “…לִהְיוֹת לְךָ לֵאלוֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ” (בראשית יז, ז) – ברית העם והארץ.
• יצחק ויעקב המשיכו את מפעלו הרוחני של אברהם אבינו “והיה הדבר (השליחות) הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלווים עליהם ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה’ ” (רמב”ם הלכות עבודה זרה א, ג).
כאשר משפחתו של אברהם אבינו התגבשה סביב מפעלו הרוחני והחליטה להמשיך את דרכו ואת מפעל חייו הלאה לדורות, ברגע זה נוצרה האומה. כאן נולד העם!
אולם, חבלי הלידה עוד לא תמו ובהם גלות מצרים וגאולתה. וכאשר הקב”ה עומד לגאול את עם ישראל ממצרים, הוא מכריז על שלבי התהליך:
“…וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם… וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם… וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ…” (שמות ו, ו-ח).
עם ישראל ניצב כעת לפני הכניסה לארץ, בפתח השלב של “וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ”. השלב בו הקב”ה עומד להשלים את תהליך הגאולה ולקיים את הבטחתו ההיסטורית לאברהם: “…וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ…” (בראשית יז, ז).
משפחת אברהם אבינו שהפכה לעם, עומדת להיכנס כעת אל ביתה – אל הארץ המובטחת.
הברית עם הקב”ה שהחלה באברהם אבינו, נכרתה שוב עִם עַם ישראל בהר סיני במתן תורה וכעת, לפני הכניסה לארץ והשלמת תהליך הגאולה המובטח (כפי שהובטח לאברהם ובהמשך, לעם ישראל), כורת הקב”ה שוב את הברית, עִם עַם ישראל “המתחדש”.
אכן, זהו המועד המתאים והראוי להכרזה: “הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה (בסיום התהליך הארוך אותו סקרנו) נִהְיֵיתָ לְעָם לַה’ אֱלוֹהֶיךָ” (דברים, כז, ט). כאן מסתיים תהליך הלידה.
ומה הלאה?
אמיר גלבוע בשירו “שיר בבוקר בבוקר” (לחן: גידי קורן ושלמה ארצי), מספר על אדם הקם בבוקר פתאום “וּמַרְגִּישׁ כִּי הוּא עַם וּמַתְחִיל לָלֶכֶת”…
וְהוּא צוֹחֵק גְּבוּרַת דּוֹרוֹת מִן הֶהָרִים,
…אֶלֶף שָׁנִים צְעִירוֹת לְפָנָיו
כְּפֶלֶג צוֹנֵן, כָּשִׁיר רוֹעִים, כְּעָנָף.
…וְרוֹאֶה כִּי חָזַר
וְהוֹרִיק שׁוּב אִילָן.
עם ישראל של ימינו, קם מן הגלות – מִן הַשַּׁלֶּכֶת, אל הָאָבִיב.
מאחוריו – גְּבוּרַת דּוֹרוֹת – תהליך הלידה וההיסטוריה של עם ישראל ובראשם הברית עם הקב”ה.
ומה הלאה? עוד אֶלֶף שָׁנִים צְעִירוֹת לְפָנָיו של עם ישראל (לפחות…), כדי לקיים את ייעודיו ותפקידיו הרוחניים ולהמשיך את שליחותו של אברהם אבינו…
כיום אנו נמצאים באביב. עם ישראל קם לתחיה וזכה מחדש לעצמאות לאומית ולגאולת הארץ ובניינה. שוב אנו מרגישים ומתנהגים כעם, בבחינת: “וּמַרְגִּישׁ כִּי הוּא עַם וּמַתְחִיל לָלֶכֶת”…
כל שנותר לנו הוא, לקיים את חלקנו בברית: “וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה’ אֱלוֹהֵיכֶם” (שמות ו, ז)…
בברכת שבת שלום, משה רוט
לכניסה או להסרה מרשימת התפוצה. ניתן לפנות למייל: nekudatova.roth@gmail.com
ארכיון “נקודה טובה”: http://www.pirsuma.com/nekuda_tova
נא לשמור על קדושת הגליון ולהכניסו לגניזה לאחר השימוש.
יש לך הערה או הארה? אשמח לקבל למייל הנ”ל.
אהבת? הפץ בין חבריך
יש בפרשה הזו מעין סלילה של דרך לישראל ולפרט בתוך העם.
בחודש אלול חודש הרחמים והסליחות מקדימים לעשות טוב ולהמינע מכל יצר הרע,
עצם עשיית מעשים טובים כבר היא מהווה מניעה למעשים רעים ומעין “חסם” לרוע
אחלה פוסט שבת שלום