ב”ה
ל”ג שמח! ל”ג בעומר יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי הוא יום מתן תורה של פנימיות התורה. זהו יום מיוחד ובו אפשר לקבל החלטות טובות להוסיף בלימוד פנימיות התורה.
עלון שבועי ללימוד התניא היומי
אז מה לומדים השבוע ?
השבוע לומדים מתחילת פרק מ”ט עד אמצע פרק נ”א
מה פשר הברכות קודם קריאת שמע? מהי האהבה הנעלית מכולן? היכן נמצאת הנשמה?
חדש! ביאור משנה מפרקי אבות לפי התניא.
פרק מ”ט – אהבה דוחקת הבשר
בפרק זה מסיים את ההסבר אודות אהבת ‘כמים הפנים לפנים’ – התבוננות באהבתו הגדולה של הקב”ה אלינו המעוררות בנו אהבה אליו חזרה.
בתחילת הפרק משלים את מה שהוסבר בפרק הקודם, אור אינסוף הוא באין ערוך לעולמות והיה צריך לצמצמם את עצמו צמצומים רבים על מנת שהעולם יוכל להתהוות. באופן כללי ישנם שלושה צמצומים עיקריים, מעולם האצילות לעולם הבריאה, מעולם הבריאה לעולם היצירה ומעולם היצירה לעולם העשיה. כתוצאה מכך נברא עולם גשמי ובו אדם חומרי שיש לו תאוות והוא יכול להתגבר עליהן, ולהביא ליתרון האור מן החושך. זוהי תכלית כל השתלשלות העולמות – שהאדם יעלה את הנפש הבהמית והגוף לבורא.
כאשר אדם מתבונן כיצד הקב”ה מתוך אהבתו אליו, מצמצם את עצמו בשבילו, אז כמים הפנים לפנים, הוא מתעורר באהבה לקב”ה ומוכן להצטמצם חזרה בשבילו. מהתבוננות זו יבין האדם כי ראוי לו להניח ולעזוב כל מה שיש לו בשביל לדבוק בהשם.
לפי זה מסביר את ברכות קריאת שמע, שאינן כמו כל הברכות הקודמות למצוות, שהרי לא מברכים “אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקרוא קריאת שמע”. אלא שברכות אלו מטרתן להכין את האדם לקריאת שמע. עניינה של קריאת שמע הוא אהבת השם, וכאשר מקדים לכך התבוננות בברכת ‘יוצר המאורות’ המתארת את ביטול המלאכים לקב”ה, ואת ברכת ‘אהבת עולם’ המתארת את אהבתו הגדולה של הקב”ה לעם ישראל, זה מעורר אותו באהבת השם. אהבת השם המביאה אותו לרצון לדבוק בהשם על ידי לימוד תורה וקיום מצוות. התכלית היא אמנם המשכת אלוקות לעולם על ידי תורה ומצוות, אך זה לא יכול להיעשות כראוי לפני שהאדם מתעלה למעלה מהעולם על ידי התשוקה לאלוקות.
פרק נ’ – העולה על כולנה
כעת עובר לבחינה נוספת של אהבה שבה יש מעלה על בחינות האהבה שנזכרו עד עתה, שהן בבחינת מים, כלומר אהבת השם המביאה לדביקות וקירוב עם הבורא על ידי קיום תורה ומצוות. כעת מדבר על אהבה שהיא בבחינת אש. התבוננות שכלית בעצמותו ומהותו יתברך, בקב”ה כפי שהוא למעלה מעלה מהעולם, במקום בו העולם נחשב לגביו ככלום, מביאה את האדם להתלהבות עצומה וצימאון עד כלות הנפש. בשונה מהאהבות שהן בבחינת מים, אהבה זו גורמת לאדם לרצות לצאת מהעולם, וממילא אינו יכול לבטא את האהבה בתוך העולם בקיום תורה ומצוות. לכן, לאחר שנמצא בתנועת ה’רצוא’, רצון עז לדבוק בהשם בעצמו, מגיע שלב שני, ה’שוב’, השלב בו הוא ‘יורד’ חזרה לעולם, ומתוך הידיעה כי התכלית היא דווקא ‘דירה בתחתונים’ מקיים תורה ומצוות.
פרק נ”א (עד האמצע) – היכן נמצאת הנשמה
לאחר שסיים לפרט ולהדריך כיצד להגיע לדרגות שונות ביראת ואהבת השם (פרקים מ”א-נ’), מסיים את הספר (פרקים נ”א – נ”ג) בתוספת ביאור למאמר הינוקא בזוהר שהובא בפרק ל”ה, ביאור שמסקנתו תהיה כי ‘המעשה הוא העיקר’.
מדוע נאמר שהשכינה שורה במקדש בקודש הקודשים דווקא, והלא “מלא כל הארץ כבודו”, הקב”ה נמצא בכל מקום? כדי לענות על כך מביא משל מאופן התלבשות הנשמה בגוף. גם על הנשמה ניתן לשאול מדוע נאמר כי היא במוח דווקא? והלא היא בכל הגוף. אכן שתי התשובות נכונות. מציאות הנשמה קיימת בכל איבר בגוף האדם בשווה, אך התגלות הנשמה שונה מאיבר לאיבר. בכל איבר מתגלה הכוח השייך אליו, למשל כוח הראיה בעין וכוח השמיעה באוזן. ישנו גם שלב ממוצע בין מציאות הנשמה (שאז היא מופשטת מכל ציור) להתגלות הכוחות שלה, והוא כפי שהכוחות נמצאים במוח. ראשית התגלות הנשמה הוא במוח, שם הנשמה כבר לא מופשטת לגמרי, אך מאידך הכוחות שלה עדיין אינם בהתגלות. כאשר הכוחות מתפשטים לאיברים השונים, אז כל איבר מקבל את הכוחות הגלויים בהתאם לצרכים שלו. בהמשך הפרק יקביל את התפשטות הנשמה בגוף להתפשטות אור אינסוף בעולמות.
אל תוך התניא
פרק מ”ט
ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך
מדוע נאמר ‘בכל לבבך’ כשהאות ב’ כפולה, ולא ‘בכל לבך’? מכיוון שצריך לאהוב את השם עם שני היצרים שבלב, הן עם היצר הטוב והן עם היצר הרע (ברכות נ”ד, א). ומבאר בתניא שזהו גם כדי ללמד שדרגת האהבה אליה צריך להגיע, היא כזו שבה האדם מוכן לוותר גם על כל מה שהוא קשור אליו בלבבו, הם האישה והילדים.
יוצר המאורות
בברכת יותר המאורות אומרים המלאכים ביראה “קדוש קדוש קדוש”, היינו שהקב”ה מובדל מהם ואינו מתלבש בהם בבחינת גילוי. היכן הוא כן נמצא, ממשיכים המלאכים ואומרים “מלא כל הארץ כבודו”, הוא נמצא בכנסת ישראל שלמעלה ובעם ישראל שלמטה כאשר הם מקיימים תורה ומצוות.
פרק נ’
כסף וזהב
אהבה כאש נעלית מאהבה כמים כמעלת הזהב על הכסף, שיש בזהב איכות שמושכת את לב האדם יותר מכסף. כך יש יתרון איכותי באהבה כאש שהיא מביאה את האדם לצימאון וכלות הנפש כרשפי אש, תכונה שאין באהבה בבחינת מים.
פרק נ”א
וכל אבר מקבל ממנה חיות וכוח הראוי לו לפי מזגו ותכונתו
מחדש הרבי מה”מ (שיעורים בספר התניא בהערות) שאפשר היה לחשוב שהנשמה נמצאת בשווה בכל האיברים, וזה שהעין רואה והאוזן שומעת הוא מצד תכונות העין ולא מצד תכונות הנשמה, אלא שיש לומר שגם החיות הנשלחת לעין שונה מהחיות הנשלחת לאוזן. כל איבר מקבל חיות שונה בהתאם לצרכים שלו.
ספר החיים של גדולים וקטנים
ספר ה”תניא” של הרבי “ספר של בינונים”, על הסבריו הרבים ועצותיו הקולעות, איך למצוא מומי בני אדם ולתקנם – פתח עיניהם של עשרות אלפי יהודים בכל תפוצות ישראל, בגולה ובארץ ישראל. ספר ה”תניא” היה לספר החיים של גדולים וקטנים: איך הגאון הגדול ביותר מוכרח להיות עובד השם ואיך היהודי הפשוט ביותר יכול להיות עובד השם.
(ספר השיחות תש”ב עמוד 59, הרבי הריי”צ)
סיכום פרקים מ”א – נ’ – דרגות שונות באהבה ויראה וההתבוננות המביאה אליהם.
פרק מ”א – ההתבוננות המביאה ליראה, חשיבות הקדמת היראה לאהבה. פרק מ”ב – את הדעת, שהיא ‘מפתח’ המידות, משיגים על ידי התקשרות למשה רבנו. התבוננות המביאה ליראה תתאה (נמוכה). פרק מ”ג – התבוננות המביאה ליראה עילאה, אהבה רבה, התבוננות המביאה לאהבת עולם. פרק מ”ד – שתי דרגות באהבה טבעית המתגלות באופן שכלי ‘נפשי איוויתיך’ ו’כברא דאשתדל’. פרק מ”ה – אהבה המגיעה מרחמים על הנשמה. פרק מ”ו – מ”ט – אהבה כמים הפנים לפנים. פרק מ”ו – ביאור על מהות האהבה הזו, והמשל המסביר זאת. פרק מ”ז – יציאת מצרים מתרחשת כל יום ולכן המשל מפרק מ”ו רלוונטי גם כיום. פרק מ”ח – גדולת השם ואהבתו אלינו. פרק מ”ט – השם מצמצם עצמו בשבילנו ואנחנו צריכים לצמצם עצמנו בשבילו. פרק נ’ – אהבה בבחינת רשפי אש המביאה לכלות הנפש.
שבע בחינות אהבה המובאות בפרקים אלו – אהבה רבה, אהבת עולם, אהבת ‘נפשי איוויתיך’, אהבת ‘כברא דאשתדל’, אהבה מתוך רחמים, אהבת כמים הפנים לפנים, אהבה כרשפי אש.
פרקי אבות
נוהגין ללמוד פרקי אבות פרק אחד בכל שבת שבין פסח לעצרת… ויש נוהגין כך כל שבתות הקיץ.
פרק ה’, משנה א’
“בעשרה מאמרות נברא העולם…”
…ולא נקרא דיבורו יתברך בשם דיבור רק על דרך משל כמו שדיבור התחתון שבאדם הוא מגלה לשומעים מה שהיה צפון ונעלם במחשבתו, כך למעלה באין סוף ברוך הוא יציאת האור והחיות ממנו יתברך מההעלם אל הגילוי לברוא עולמות ולהחיותם נקרא בשם דיבור והן הן עשרה מאמרות שבהן נברא העולם… (תניא פרק כ”א)
יו”ל ע”י “אחדות ישראל בהפצת המעיינות” (ע”ר) לע”נ הרה”ח ר’ משה בן יוסף חיים חיזקיהו ז”ל
להקדשות 054-9770959 | עריכה: נדב כהן, כל הזכויות שמורות
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
קראתי מאמר שלך בשם : בסוד הנשמה – מודעות עצמית לפי ספר התניא
שיעור חמישי – מבנה הנפש – סוד הצמצום באתר באבא- מייל
כתבת שם ש:הכוחות בנשמה שאפילו אם יהיו בשיאם (נרגיש אהבת השם במלוא העוצמה) עדיין לא יגיעו לאותה רמת חיבור כמו הלבושים.
רציתי לשאול : הרי יש גם מצוות אהבת ה’ (וגם יראת ה’) אז אלו לבושים למעשה או מצוות ולא רק כוחות בנשמה. אם כך גם הם יביאו לרמת חיבור גבוהה כמו מצוות בדיבור ובמעשה. איפה ההפרדה בין כוחות הנשמה של אהבה ויראה לבין מצוות אלו ?